איזה הליך מתאים לי: איחוד תיקים או פשיטת רגל?

ההליך המתאים בהוצאה לפועל: איחוד תיקים או פשיטת רגל?
מאמר המסביר את ההבדלים בין שתי הדרכים להגנת החייב.
מאת עו”ד אברהם זאדה הרפז.

רבים מאיתנו נקלעים בתקופות שונות בחיינו למצב בו אנו נדרשים לשלם סכומי כסף אשר אין בידינו לשלמם. הסיבות לכך הינם רבות ומגוונות, לדוגמא: מצב בו בריאותנו נפגעה וכתוצאה מכך נפגעה יכולת השתכרותנו עד כדי אבדן היכולת לפרוע את החובות המצטברים. הונאות של חברות שונות שבוצעו כלפינו מבלי משים. אי יכולת לקיים פסקי דין שניתנו כנגדנו לרבות פסקי דין למזונות וכו’.

ההבדל בין אדם נורמטיבי אשר פורע את חובותיו לבין אדם שנקלע להליכי הוצל”פ הינו לעיתים כפסע, שכן די כי לא נעמוד לרגע על המשמר, הסכנה היא כי נחליק במדרון החלקלק לעבר החובות ההולכים וטופחים מדי יום בליווי שכר טרחת עורכי דין, אגרות שונות ומשונות והנה אנו באים בשערי האנדרלמוסיה הכללית אשר יש ותרמוס את חיינו.

מדי יום פונים אל משרדנו חייבים נורמטיביים אשר “הסתבכו” עם הוצל”פ תוך שהם מנהלים חיים נורמטיביים לחלוטין.

דוגמא א’: באחד הימים פנה למשרדנו אדם אשר החליט לנייד את מספרי הטלפון הניידים שברשותו לחברה אחרת. די בהחלטה זעירה כנ”ל כדי לגרום לחברת התקשורת הננטשת להפעיל את סוללת עורכי דינה על מנת לחייב את הברנש בדמי ביטול ויציאה, פירעון עלות מכשירי הטלפון במזומן ועוד תשלומים שונים ומשונים – דבר שהביא את החברה לדרישת חוב בסך 30,000 ₪!

דוגמא ב’: אישה החליטה לרכוש מודם לגלישה סלולארית במחשב הנייד. לכאורה פעולה פשוטה וטריוויאלית, אך לא כך. חברות תקשורת רבות אינם מספקות המידע המתאים, ואם המידע אכן מסופק הרי שהוא מוטמן בחוזה בן עשרות עמודים אשר לא ניתן להבינו. אותה אישה גלשה לה להנאתה ומכיוון שלא נאמר כי חבילת הגלישה הינה מוגבלת, כל שימוש נוסף היסב לחשבונה אצל חברת התקשורת חוב בסך אלפי שקלים נוספים, עד כדי הגשת תביעה משפטית בסך 20,000 ₪.

ברי כי בימינו, כשכל כספנו מושקע בקיומנו המיידי ובתשלומים כגון שכר דירה וכו’ – הרי שחוב בסדר גודל כזה יש ויגרום לנפילתם של רבים וטובים.

אז מה עושים במקרה שנפתח נגדנו תיק הוצאה לפועל (רשות האכיפה והגביה)?

ראשית: אל תטמון את ראשך בחול ואל תמתין לניסים, הם פשוט לא יקרו. בהעדר תגובה מצידך, העניין ישחק לטובת הזוכה אשר יהיה בידו לבקש הפעלת הליכי גביה שונים ומשונים כגון צווי עיקול חשבונות בנק, משכורת, רכב וכו’, צווי עיכוב יציאה מהארץ, עיקול מיטלטלין, ואף במקרים מתאימים אף לבקש צווי מאסר.

שנית: אף אם מדובר בחוב שאינו גדול, אם אין בידך לפרעו, פנה באופן מיידי לעו”ד העוסק בדיני הוצאה לפועל אשר ינחה אותך לגבי האפשרויות הפתוחות בפניך לרבות עריכת משא ומתן עם הנושים על מנת לנסות להפחית את החוב ולסיים את הפרשה באופן מיידי או להגיש התנגדות לביצוע השטר או התביעה – הכל בהתאם לנסיבות.

לדוגמא – אם נתבעת ע”י חברה סלולארית בתביעה לסכום קצוב – ניתן להתגונן ובמקרה זה יועבר התיק לדיון בביהמ”ש ולא בהוצל”פ, שם תוכל לשטוח את מלוא טענותיך.

אם נתבעת בביצוע שטר – תוכל להגיש התנגדות לביצוע שטר אם יש לך סיבות מתאימות לכך, והעניין יועבר לביהמ”ש על מנת שישמעו טענותיך.

שלישית: ערוך מעקב אצל עורך הדין ואצל ההוצל”פ לגבי חובותיך ונסה לסיים את ההליך בזמן קצר ככל שניתן. החובות בהוצל”פ צוברים ריביות והצמדה וכל פעולה אשר תיעשה בתיק ע”י עורך הדין של הזוכה – תחייב אותך בתשלום נוסף, כך שחוב פעוט של מאות שקלים בודדים יכול להגיע לחוב של אלפי שקלים.

אם אין באפשרותך לשלם החוב, אף רצוי לשקול ליטול הלוואה מהבנק לשם פירעון החוב בהוצל”פ על מנת לסיים את ההליך היקר בהוצל”פ.

לדוגמא, אם אתה מעביד שניתן כנגדך פס”ד בגין הלנת שכר, אם לא תשלם את פסה”ד, הרי שחוב של אלפי שקלים בודדים יצמח תוך זמן קצר למאות אלפי שקלים, אשר לא יהא בידך לפרוע אותו בנקל.

מה קורה אם מתנהלים כנגדי תיקים רבים ובהיקף ניכר?

כאשר פתוחים כנגדי בהוצל”פ תיקים רבים, הסכנה היא כי כל זוכה יבצע הליכי גביה עצמאיים בתיק המנוהל על ידו. במצב זה אמצא עצמי מתמודד מדי יום עם הליכי ביצוע מטעם נושים רבים והשליחים המתדפקים על דלתי ומאיימים לעקל את המיטלטלין המעטים שנשארו בידי או את משכורתי או את רכבי. מדי יום ישלחו אלי אזהרות מאיימות המפרטות את ההליכים שינקטו נגדי בהעדר פירעון החוב – והדבר לא קל להתמודדות ואף יכול לגרום למשברים נפשיים.

במקרה שאין בידי לפרוע את החוב ואם ננקטים כנגדי פעולות גביה רבות ע”י הזוכים השונים, או במקרה בו אין בידי לשלם את כל חובותי המצטברים או על מנת למנוע מצבים כאלו מראש – רצוי לבקש איחוד תיקים.

במסגרת הליך זה נערכת חקירה כלכלית ולאחר מכן יקבע הסדר תשלומים הגיוני בו תוכל לעמוד לאור הכנסותיך והוצאותיך.

איחוד תיקים או פשיטת רגל ? מה מתאים למצבי?

כאמור, ישנו הליך הנקרא איחוד תיקים, אך מאידך קיים הליך נוסף הנקרא פשיטת רגל. לכל הליך יתרונות וחסרונות ולכן בטרם נקיטת הליך מסויים יש להיוועץ עם עורך דין העוסק בהוצל”פ ובפשיטת רגל ולשקול כל מקרה באופן פרטני, בהתאם להיקף התיקים, היקף החובות, האפשרויות הכלכליות, וכו’.

מהו איחוד תיקים?

איחוד תיקים נועד להקל על מצוקתו של החייב, אשר נתון להליכי גביה וללחצים של כל אחד מנושיו בנפרד, ולאפשר לחייב לשלם לכל נושיו, לפי לוח תשלומים שיתפרש על פרק זמן סביר – כאשר התשלום נקבע על פי יכולתו של החייב האמיתית.

שני סוגים של הליכי איחוד תיקים:

1.       איחוד תיקים “רצוני”: לפי חוק ההוצל”פ. החייב רשאי להגיש בקשה לאיחוד התיקים באופן הנ”ל, ובתנאי שיעמוד בתשלום 3% מסך כל חובותיו בכל התיקים השונים – מדי חודש. איחוד כנ”ל מתאים לחייבים שסך כל הכספים שהם חייביים אינו גבוה.

2.       איחוד תיקים “כפוי”: בהליך זה, החייב מבקש תחילה כי יוכרז עליו תחילה כ”חייב מוגבל באמצעים”. אמנם ראש ההוצל”פ אינו מחויב לקבל הבקשה הנ”ל אך אם יוכרז כ”חייב מוגבל באמצעים”, יאוחדו כל תיקיו הפתוחים וראש ההוצל”פ יקבע תשלום חודשי אחד שישולם בתיק האיחוד, במקום תשלום בכל תיק ותיק בנפרד.

השלכות בקשת האיחוד:  הגשת בקשת איחוד אינה מפסיקה או משהה את ההליכים שינקטו הזוכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו איחוד התיקים כמבוקש. חרף זאת, רשאי ראש ההוצל”פ במקרים מסויימים להורות על השהיה או הפסקה של הליכי הגביה עד 60 יום.

עם מתן צו האיחוד, בדרך כלל נקבע בצו האיחוד כי, כל עוד יעמוד החייב בתשלום החודשי שקבע ראש ההוצל”פ, יעוכבו כנגדו הליכי ההוצל”פ, לרבות כל הליכי הגביה (עיקולים צווי מאסר וכו).

יחד עם זאת, צו האיחוד אשר ניתן, לא מונע בקשה למימוש נכסי החייב או מימוש סכומים פנויים של החייב כגון תכניות חיסכון וכו’. קרי -  הנושים השונים רשאים לבקש את מימוש נכסים אלו על מנת לגבות את חובם.

בנוסף: רשאי ראש ההוצל”פ להורות לעקל את נכסיו של החייב  - בעת הגשת בקשת איחוד התיקים.

האם לאחר איחוד התיקים יכול שינקטו נגדי הליכים נוספים?

איחוד תיקים עומד בתוקף רק כלפי הנושים שפתחו כנגד החייב תיקי הוצל”פ.

יאמר כי אין לצרף לתיק האיחוד תיקי מזונות, תיקי משכנתא, תיקים בעניינים שאינם כספיים, התנגדות לביצוע שטר שהועברה לביהמ”ש וטרם הוכרע בה, תיקים לביצוע בעין ותיקי מימוש אחרים.

האם יש בידי הנושים לנקוט הליכים מחוץ להוצל”פ? תיק האיחוד אינו תקף כלפי נושים הפועלים מחוץ למסגרת ההוצל”פ כדוגמת רשויות מס, עיריות וכדומה אשר אלו רשאים לפעול במסגרות אחרות מתוקף חיקוקים אחרים.

מהם המיגבלות המוטלות על החייב במסגרת צו האיחוד:

בצו איחוד “רצוני” (כמפורט באפשרות 1) לרוב מעוכבת יציאת החייב מהארץ.

במסגרת איחוד התיקים ה”כפוי” (כמפורט באפשרות 2) יוטלו על החייב מגבלות נוספות מעבר לאיסור יציאתו מהארץ, כגון: איסור הקמת חברה, איסור שימוש בכרטיסי אשראי,  וכו’ – שכן החייב הוכרז כ”חייב מוגבל באמצעים”.

אי עמידה בתשלום שנקבע לתיק האיחוד עלולה להביא לפיזור תיק האיחוד באופן שכל תיק יעמוד בנפרד, ושוב יהיו זכאים הנושים לבצע הליכי מימוש עצמאיים בכל תיק ותיק באופן נפרד – דבר אשר יעיק על החייב באופן ניכר.

חייב שכנגדו עומדים בהוצל”פ חובות רבים  או תיקים רבים יכול לשקול הליך של פניה לפשיטת רגל ואז יחולו עליו הגבלות רבות (לפרק זמן מסויים).
בנוסף: הכרזה על פשיטת רגל כרוכה בוויתור על נכסי החייב אשר ימומשו ויועמדו למכירה לצורך פירעון החוב שצבר פושט הרגל.
לעומת זאת – חייב שיבקש את איחוד תיקיו בהליך של איחוד תיקים, לא יצטרך להיפרד מרכושו, אך יהא עליו להתמודד עם מגבלות רבות כגון ניהול חשבונות בנק, צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בכרטיסי אשראי וכו’.

דבר נוסף שיש לשקול בטרם בחירה בהליך המתאים הוא נושא פירעון החוב: בהליך של איחוד תיקים, אין הפטר חובות והסכומים ימשיכו לצבור ריבית והצמדה ותיקי ההוצל”פ יסגרו אך ביום בו ישלם החייב את כל החובות בתיקי ההוצל”פ.

לעומת זאת, בפשיטת רגל, ניתן לבקש הפטר מהחובות וזאת אם פושט הרגל פעל בתום לב ואין ביכולתו לפרוע את החובות הרבים שצבר.

מהו צו הפטר חובות בהליך של פשיטת רגל?

צו הפוטר את פושט הרגל מחובותיו או מתביעות בגין חובות אלו. פועל יוצא הוא כי במתן צו ההפטר מתבטלות המגבלות שהיו קיימות על החייב ושהוטלו עליו כאשר הוכרז כפושט רגל.

בדרך זו לדוגמא יכול אדם המעוניין לחדש את עסקיו, לפתוח חברה חדשה, בלא שינקטו נגדו הליכים כלשהם.
לעומת זאת, כאמור, באיחוד תיקים בלשכת ההוצל”פ, יחולו על החייב מגבלות רבות אשר יקשו על ניהול עסקים ופתיחת עסקים חדשים.

אז מה בעצם מתאים לי?

השאלה העיקרית הינה מהו גובה החוב שהחייב חב בו?

ישנם אף מצבים בהם מבקש איחוד התיקים מציע תשלום סכום חודשי נמוך מאוד בעבור חוב בסכום ניכר, באופן שהדבר לא יביא תועלת לנושים. במקרה כזה רשאי ראש ההוצל”פ לדחות את בקשת איחוד התיקים ולהפנות את החייב להליך פשיטת רגל.

כאמור, באיחוד תיקים יש להביא בחשבון כי כאשר קיים חוב ניכר והתשלום החודשי המשולם ע”י החייב הינו נמוך – תיקי ההוצל”פ נותרים פעילים לאורך שנים ארוכות והחובות ימשיכו לצמוח.

אמתי מומלץ הליך של איחוד תיקים? כאשר החייב מבקש לרכוש לעצמו מעט שקט למספר שנים מצומצם ולעצור את ההליכים המופעלים כנגדו ולשלם סכום חודשי נמוך, כל זאת עד למועד שישקם את חייו ויהיה בעל יכולת לפריעת חובותיו. בחלוף מספר שנים יהא בידי החייב לנסות לנהל משא ומתן עם הנושים בניסיון להפחתת החוב. אם יעלה הדבר בידיו, וישתקם כלכלית, הרי שיהא בידו להיחלץ מחובותיו.

מאידך, אם סכום החוב הוא סכום אשר אין החייב צופה כי יצליח להשיגו אי פעם אף אם ישקם את חייו ומדובר בסכום ניכר – הרי שיש לשקול הליך של פשיטת רגל.

כל מקרה מצריך בדיקה מדוקדקת וקבלת החלטה לפי הנסיבות המיוחדות של אותו מקרה. בדיקה כזו אפשרית בסיוע עורך דין העוסק בתחום הוצאה לפועל ופשיטת רגל. נקיטה בהליך שאינו מתאים לחייב או הגשת בקשה שאינה עונה על הכללים, עשויים להביא לפספוס המטרה שהציב לעצמו החייב ולהמשך ההליכים המעיקים ממילא.

היכן תוגש הבקשה לאיחוד תיקים? הבקשה תוגש ללשכה בה מתנהלים מירב תיקי ההוצל”פ של החייב. בבקשה לאיחוד התיקים יש לציין פרטים מלאים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, עיסוקו, הכנסותיו, הוצאותיו ומקורות הכנסותיו.

רשלנות רפואית

מאמרים דומים

על הכותב:

עו"ד אברהם זאדה הרפז הינו עו"ד בירושלים, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בכתיבת מאמרים ובייצוג משפטי בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח. ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: harpaz-law@012.net.il