בגידה משפיעה על חלוקת רכוש בגירושין?

בגידה - האם בגידה פוגעת בזכויות

האם בן הזוג הבוגד מאבד זכויות רכושיות במהלך גירושין?

האם בית הדין הרבני רשאי לחלק את הרכוש בדרך אחרת מאשר בבית המשפט לענייני משפחה, בעת גירושין.

מאת עו”ד אברהם זאדה הרפז.

שאלה זו עולה בראשו של כל בן זוג אשר נישואיו עולים על שירטון, שכן עד שההחלטה להתגרש מבשילה במוחו, עובר זמן ניכר ובמקרים רבים, פונה אחד מבני הזוג או שניהם לחיפוש בן זוג אלטרנטיבי, עוד במסגרת הנישואין עצמם. זוגות רבים מנהלים מערכת זוגית כפולה אם מהסיבה שלעיל או אם בגין הסיבה שהליך הגירושין הינו הליך ומסורבל, הא גם שלעיתים אחד מבני הזוג מעגן את השני וגורם לכך שהגט המיוחל יתעכב שנים רבות.

לפיכך פעמים רבות בשל הצורך האנושי הבסיסי לקיום יחסי זוגיות תקינים, מנהל בן הזוג מערכת זוגית מקבילה – גלויה או סמויה עם אדם אחר.

האם לעניין ישנה משמעות משפטית לצורך חלוקת הרכוש בין הצדדים?

בעבר, היה לעניין נפקות משפטית ובתי הדין הרבניים נהגו לקבוע חלוקת רכוש תוך שהם מתחשבים בנושא האשם לגירושין ותוך הבאת שיקולו של עניין רישום הנכס על שמו של אחד הצדדים.

לפיכך, נהגו רבים אשר חשו כי על בן הזוג השני רובצת הסיבה לגירושין (עילות של בגידה וכדומה) – להקדים ולפתוח תביעה  בביה”ד הרבני, שם זכו לאוזן קשבת ולעיתים אף לחלוקת רכוש שאינה שוויונית.

עם חלוף השנים, חוקקו חוקים אשר עיגנו את השוויון בין המינים לרבות חוק שיווי זכויות האישה, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוקים אחרים אשר העלו את זכות השוויון לזכות יסוד.

לפיכך יצאו מפי ביהמ”ש העליון ביושבו כבית דין גבוהה לצדק מספר פסקי דין המסכלות את המגמה לחלוקת רכוש שאינה שוויונית, הנובעת מאשם בן הזוג.

לפיכך עולה כי מאמצו של בן הזוג הנבגד להוכיח כי בן זוגו זנה תחתו, לעניין חלוקת הרכוש יש ותהא עקרה מיסודה ואף מסוכנת שכן אף אם יטרח ויוכיח בעזרת אמצעים ויזואליים אשר צולמו בסתר כי בן הזוג ביצע בגידה – הרי שהדבר אף יכול לעלות לו בתביעה להפרת פרטיותו וצניעותו – לפי חוק הגנת הפרטיות!

העולה מהמפורט לעיל, כי לא תמיד רצוי למהר ופתוח תיק בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה כאשר נוצרת סיטואציה של אשם בגירושין (כגון בגידה) ויש לבחון כל מקרה לגופו לפי הנסיבות. לפיכך יש לפנות לעורך דין העוסק בדיני משפחה, על מנת לערוך בחינה דקדקנית ולשם עריכת אסטרטגיה מתאימה למאבק הממושך, על מנת שלבסוף לא תהא ידך על התחתונה.

למען השיח התיאורטי, ניטול דוגמא:
אישה אשר השקיעה כל מרצה לטיפול בילדים ובמשק הבית, נטולת יכולת השתכרות גבוהה שכן לא השקיעה ופיתחה עצמה, כל נכסי המשפחה רשומים על שם הבעל, הבעל משתכר בצורה נאה ובעל מוניטין רב. האישה מעוניינת בפירוק שיתוף מהיר. אף אם תהא בידה הוכחה ניצחת כי הבעל זנה תחתה וביצע בגידה – כלום רצוי שהאישה תקדים ותפתח תיק לאיזון משאבים ברבנות?

במקרים רבים התשובה תהא שלילית, ורצוי שמלוא הפירוט לא יופיעו במאמר זה שכן אם נחשוף את כל הקלפים, אזי מה יוותר ליום הדין?

ולעניינינו:
ככלל, כאשר עניין מובא לפני ביה”ד הרבני והעניין בתחום סמכותו, הוא דן בו על פי הדין הדתי. הלכת שיתוף הנכסים אינה חלה בדין הדתי אלא הינה יציר הפסיקה האזרחית. אולם, ביה”ד הדתי מחוייב בעת שהוא דן בענייני רכוש בין בני זוג להכריע על פי הפסיקה האזרחית, דהיינו כי הרכוש יחולק בין בני הזוג באופן המקביל להלכת השיתוף או לחוק יחסי ממון, לפי העניין. דהיינו אל לו לביה”ד הרבני לחלק את הרכוש לפי הדין היהודי אלא לפי הדין האזרחי, דהיינו הוא מחוייב בחלוקה מאוזנת ללא קשר לעילות הגירושין ולאשם בין הזוג, אף אם בן הזוג זנה תחת בן זוגו.

אם יפסוק ביה”ד הרבני שלא בצורה מאוזנת לפי הלכת השיתוף או לפי חוק יחסי ממון ולפי הפסיקה האזרחית אזי תהא פסיקתו בטלה (בג”ץ 1000/92 בבלי נ’ ביה”ד הרבני הגדול, וכן בג”ץ גבאי נ’ ביה”ד הרבני הגדול).

הדברים כפי שעלו בפסק דין בבלי הנ”ל:

הבעל הגיש תביעה בביה”ד הרבני וכרך בה את ענייני המזונות וחלוקת הרכוש. האישה טענה כי הינה זכאית למחצית הרכוש. ביה”ד הרבני דחה את טענתה ופסק כי פסיקת ביהמ”ש העליון אינה מחייבת את ביה”ד הרבני אלא ההלכה היהודית בלבד, אשר אינה מכירה בשיתוף נכסים.

בבג”ץ שהוגש ע”י האישה נקבע כי חוק זכויות האישה, שהוחל במפורש על בתיה”ד הדתיים מעגן את עקרון השוויון בין המינים. בעקבות חוק שיווי זכויות האישה שאלת שיתוף הנכסים אינה נדונה לפי הדין האישי ויש להחיל את המשפט האזרחי. כל דין דתי בנושא חלוקת הרכוש כפוף לעיקרון השוויון  ואין ביה”ד מוסמך לקבוע דיני חלוקת רכוש המפלים לרעה את האישה בעניין שהובא לפניו ולפיכך ביה”ד הרבני חייב להחיל את הלכת השיתוף ולפעול לפיה. לפיכך נקבע כי פסק הדין אשר ניתן ע”י ביה”ד הרבני בניגוד להלכה האזרחית – בטל. התיק הוחזר לביה”ד הרבני על מנת שיכריע בשאלת חלוקת הרכוש בין הצדדים על פי הילכת שיתוף הנכסים

הדברים שעלו בפסק דין גבאי הנ”ל:

ביה”ד הרבני קבע כי נכסים אשר רשומים על שם בן זוג אחד יוותרו בבעלותו וכי חשבונות הבנק הרשומים על שם שני בני הזוג יחולקו ביניהם בחלקים שווים.

בג”ץ קבע כי קביעת ביה”ד הרבני מנוגדת להלכת שיתוף הנכסים החלה ומחייבת אף את ביה”ד הרבני. נפסק בבג”ץ כי היה על ביה”ד הרבני לבחון אם התקיימו התנאים להחלת חזקת שיתוף הנכסים במקרה הנדון (ניהול חיים תקינים ומאמץ משותף), ובמקרה שחלה ההלכה – יש לבדוק אם הוצגו ראיות מספקות לסתירת החזקה בנוגע לנכסים השונים. ביה”ד הרבני לא ערך בדיקה כזו ולא בחן אם התקיימו התנאים לחזקת השיתוף אלא חילק את הרכוש לפי ראות עיניו בלבד.

פסיקה שנעשתה על ידי ביה”ד הרבני תוך התעלמות מהלכת שיתוף הנכסים, בטלה.

 

מאמרים דומים

על הכותב:

עו"ד אברהם זאדה הרפז הינו עו"ד בירושלים, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בכתיבת מאמרים ובייצוג משפטי בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח. ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: harpaz-law@012.net.il