ידועים בציבור – נטל ההוכחה לשיתוף בנכסים:

0090033

מהו נטל ההוכחה בדבר שיתוף כלכלי בין ידועים בציבור?

האם צד אחד הנשוי לאחר, מונע הגדרתו כידוע בציבור של אדם אחר?

האם הסכם של ידועים בציבור – כאשר אחד מבני הזוג הנו נשוי לאחר – הנו בטל?

נטל ההוכחה להוכיח כי המדובר על יחסים של ידועים בציבור וכי המדובר על שיתוף ברכוש הנו כבד יותר מאשר נטל ההוכחה בעניין זוגות שנשאו כדין. בבג”ץ 4187/04 נקבע כי ההנחה שקויים שיתוף בין בני זוג נשואים הנה הפוכה כאשר עוסקים ביחסים בין ידועים בציבור ולא בבני זוג שנישאו כדין.

כך נקבע בפסק דין זה בתמצית כאשר הקטעים הרלוונטיים מודגשים שלא במקור:

“כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי “… מהעובדה בלבד, שגבר ואישה חיים ביחד בנסיבות בהן ידועים הם בציבור כבני-זוג נשואים, אין עדיין להסיק שרכוש שנרכש על-ידי כל אחד מהם בנפרד, רכוש משותף הוא” (דברי השופט בך בע”א 52/80 שחר נ’ פרידמן, פ”ד לח(1) 443, 457; כן ראו: ע”א 107/87 אלון נ’ מנדלסון, פ”ד מג(1) 431, 438; עע”מ 4614/05, 6626 מדינת ישראל נ’ אבנר אורן (טרם פורסם), בפיסקה 22 לפסק-דיני). עוד נפסק כי הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף בנכסי בן-זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן-זוג נשוי, במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק (דברי השופט מצא בע”א 4385/91 סלם נ’ כרמי, פ”ד נא(1) 337, פיסקה 14). הכבדת הנטל על הטוען לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור, נובעת מהמשמעות שעשויה להיות להעדר הנישואין ביניהם. לעיתים, בני-זוג מקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמאלי של נישואין מתוך בחירה שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם, להבדיל ממקרים בהם העדר הנישואין נובע ממניעות להינשא זה לזו. במקרים אחרים, עשוי הדבר להעיד על ארעיות הקשר או על היותו בלתי מחייב, באופן השולל קיומה של כוונה לשיתוף רכושי. יש, אפוא, להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבותיו ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני-הזוג למיסוד הקשר הזוגי מחד-גיסא ומידת האפשרות של כל אחד מבני-הזוג לניתוק הקשר מאידך-גיסא. יש ליתן משקל נכבד לאוטונומית-הרצון של בני-הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם. זאת, בכפוף לעקרון תום-הלב המחיל על המערכת ההסכמית – המפורשת או המשתמעת – בין בני-הזוג ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון (ראו: ש’ ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (תשס”ה) 159-157; כן ראו והשוו: רע”א 8256/99 פלונית נ’ פלוני ואח’, פ”ד נח(2) 213, בפיסקאות 23-22 לפסק-דינו של הנשיא ברק).

הנה כי כן, ההלכה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור. בהתחשב בכך, נראה כי אין מקום לחשש שהביע הרב דיכובסקי בפסק-דינו, שמא נכפה על בני-זוג שאינם נשואים התחייבויות רכושיות בניגוד לרצונם, רק בשל מגוריהם המשותפים יחד.”

בהתייחס לדברים אלה, ראוי לציין כי ההגדרה המקובלת לידועים בציבור הינה בני-זוג המנהלים חיי משפחה במשק בית משותף (ראו: ע”א 621/69 נסיס נ’ יוסטר, פ”ד כד(1) 617; כן ראו והשוו: סעיף 55 לחוק הירושה). … במציאות אפשר שלא כל זוג נשוי מעוניין בהכרח בהמשך הדור ובגידול צאצאים. במקרים מתאימים, יש להכיר בתא המשפחתי אף כאשר הזוגיות אינה מבוססת על קשר פורמאלי של נישואין ואין תכליתה גידול צאצאים, אולם בני-הזוג דבקים אחד בשני בקשר של גורל-חיים והקשר הזוגי ביניהם מבוסס על יחסי-אישות וכולל יסודות אמוציונאליים וכלכליים (ראו: ע”א 621/69 נסיס הנ”ל, בעמ’ 619; כן ראו: דברי הנשיא שמגר בע”א 107/87 אלון הנ”ל, בעמ’ 437-438, בצטטו בהסכמה את דברי השופט שילה בת”ע (ת”א) 1180/69).

שנית, אני רואה לציין כי מפסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול משתמעת עמדה עקרונית לפיה כאשר מדובר בידועים בציבור אשר אחד מהם נשוי לאחר אותה עת, לא ניתן להסיק קיומה של כוונה לשיתוף נכסים. לעמדה גורפת זו אין בידי להסכים. פסיקתו של בית-משפט זה הכירה בבני-זוג כידועים-בציבור אף כאשר אחד מהם נשוי לאחר, ובלבד שלא נקבע אחרת בהתאם ללשונה ולתכליתה של החקיקה הרלוונטית. עוד נפסק כי הסכם בין בני-זוג ידועים בציבור, כשלעצמו, אינו בלתי מוסרי, בלתי חוקי או נוגד את תקנת הציבור, אף כאשר אחד מבני-הזוג נשוי אותה עת לאחר (ראו: ע”א 384/61 מדינת ישראל נ’ פסלר, פ”ד טז(1) 102; ע”א 563/65 יגר נ’ פלביץ, פ”ד כ(3) 244, 249; לדעה לפיה ראוי כי ההכרה בזכויותיו של ידוע-בציבור הנשוי לאחר, תיגזר מבחינת הטעמים לאי גירושיו, ראו: ספרו הנ”ל של ליפשיץ, בעמ’ 352-357). בהתחשב בכך, אין לשלול מראש קיומן של נסיבות בהן יוכח שיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים בציבור, אף כאשר אחד מהם טרם התגרש מבן-הזוג לו הוא נשוי, למשל עקב סרבנות גט מתמשכת ובלתי הוגנת מצידו של בן-הזוג הנשוי לידוע בציבור. במקרים כאלה, ברי כי השיתוף הרכושי בין בני-הזוג הידועים בציבור יחול רק בנוגע לאותם נכסים שלבן-הזוג הנשוי לידוע-בציבור אין חלק בהם.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן

לעיתים, מקיימים ידועים בציבור זוגיות ללא נישואין מתוך בחירה ולא ממניעה כלשהי למיסוד הקשר.

על כן, מתחשב בית המשפט לרוב בנסיבות הקשר הזוגי לרבות בכוונת בני הזוג תוך כדי בחינת האפשרויות שעמדו בני בני הזוג למיסוד הקשר לעומת הרצון של כל אחד מבני הזוג לנתק את הקשר, מאידך.

כאמור, מהעובדה שבני זוג חיים יחדיו, לא ניתן עדיין להסיק כוונת שיתוף ברכוש. כאמור הנטל להוכיח כוונת שיתוף חל על בן הזוג הטוען לכוונת שיתוף ומידת ההוכחה הנה גדולה מאשר אצל בני זוג נשואים.

דהיינו יש צורך בהוכחה ראייתית כי הייתה כוונת שיתוף אמיתית.

כמו כן השיתוף בנכסים יכול שיהיה רלוונטי לנכס מסויים או כללי.

משיוכח השיתוף, יכול ותחול על בני הזוג הלכת השיתוף – דהיינו חלוקת רכוש על פי הלכה שנקבעה על ידי בתי המשפט.

מה אנו למדים מהאמור לעיל?

ביחסי ידועים בציבור – הנטל להוכחת השיתוף חל על הטוען לשיתוף.

נישואיו של צד, אינם מונעים הגדרת יחסי ידועים בציבור עם אדם אחר.

יש לשקול לערוך הסכם ממון בין ידועים בציבור למניעת טענות.

דהיינו, צד כלשהו המתקשר ביחסי זוגיות, ישקול טוב לערוך הסכם ממון יאושר בבית המשפט לענייני משפחה, לשם הקטנת הצורך בעימותים משפטיים עתידיים אשר יכולים לגזול את הונו ואת שלוות נפשו, שכן הליכים אלו אינם זולים, ואינם קצרים ומעמידים את הצד הנתבע במצב שיכול שלא היה נקלע אליו אם היה נועץ בעורך דין העוסק בדיני אישות.

אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי בעניין כלשהו ויש להיוועץ בעורך דין בכל הקשור לעניינים משפטיים לרבות המצויינים מעלה.

מאמרים דומים

על הכותב:

עו"ד אברהם זאדה הרפז הינו עו"ד בירושלים, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בכתיבת מאמרים ובייצוג משפטי בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח. ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: harpaz-law@012.net.il