מדוע חשוב לעשות הסכם ממון?

מזל טוב, החלטתם להינשא… שניכם ללא ממון וללא נכסים, האם יש צורך בהסכם ממון?

הנכם מנהלים מערכת יחסים היכולה להיחשב כידועים בציבור, האם יש צורך בהסכם ממון?

ומה קורה אם לשני בני הזוג אין כלל ממון בתחילת הקשר – האם יש צורך בהסכם ממון?


להסכם ממון מספר חשיבויות:

  1. קביעת המועד לאיזון המשאבים.
  2. הסכמה להחרגת רכוש מסויים מהשיתוף הכלכלי בין בני הזוג.
  3. קביעת מנגנונים לאכיפת פירוק הרכוש.

לפיכך, הסכם ממון עשוי להיות בעל חשיבות עליונה במיסוד יחסי בני הזוג, אם כידועים בציבור ואם כזוג נשוי, וזאת אף אם שני בני הזוג החלו את הקשר כשאינם בעלי רכוש.

הבא נבחן שני מקרים, אשר מהם נוכל לנתח את חשיבותו של הסכם ממון.

מקרה ראשון:

בני זוג שנישאו (השמות בדויים אך נסיבות המקרה לצערנו אמיתיות – השמות וזהות הצדדים יכולים להשתנות בנסיבות החיים):

ניר ונירית נישאו במזל טוב.

לשניהם לא היה רכוש כלשהו, למעט דירה אשר היתה שייכת לניר מלפני הנישואין.
בתחילת נישואיהם היחסים נראו כאילו ימשכו לעד. הם בילו יחד, ערכו נסיעות לחו”ל, קנו דירה, הביאו לעולם שני ילדים מקסימים.

בנוסף, ניר התקדם ולמד רפואה והפך לרופא מצליח.

כמו כן הקים עסק משגשג. ואילו נירית עסקה בענייני הבית. משך השנים הראשונות לנישואיהם – הכל נראה ורוד.

מאחר וקופידון בילה אצל בני הזוג מדי יום, ומאחר והמשפחה התרחבה, סבר ניר כי יהא זה נכון למכור את הדירה השייכת לו מלפני הנישואין ולרכוש ביחד עם נירית דירה גדולה יותר – אשר אף היא נרשמה על שמו – באמצעות משכנתא המשולמת מהחשבון המשותף.

אולם, למזלם הרע, עם הזמן, לאור השגרה השוחקת ולאור הקושי היום יומי בחיינו במדינתנו, נפלו בני הזוג לסטטיסטיקה הכואבת והצטרפו לזוגות אשר נגזר גורלם להתגרש.

נירית פנתה לעורך דין, וזה לא התמהמהה והטיל עיקולים על הדירה, על העסק, על זכויותיו הפנסיוניות של ניר.

והדדי: משראה זאת ניר, פנה אף הוא לעורך דין (באיחור מה) ואף זה ניסה לעקל את זכויותיה של נירית, אולם מאחר ועסקה בענייני הבית וגידול הילדים, לא צברה לעצמה נכסי פנסיה ולא היה מה לעקל.

משקיבל ניר את כתב התביעה, גיחך לעצמו בחשבו כי מאחר והדירה הראשונה היתה רשומה על שמו מלפני הנישואין, ולאור שהחברה שהקים רשומה על שמו ומכיוון שהזכויות הפנסיוניות רשומות על שמו, ומכיוון שאת מקצוע הרפואה רכש באמצעות זעת אפו, בעוד נירית “מבלה” עם ילדיה – הרי שאין לו כלל מה לדאוג.

חבריו, הרגיעו אותו וסיפרו לו על איזה עורך דין אשר יגרום לכך כי נירית תצא מהגירושין ב”שן ועין” וללא כל.

או… או… מה היתה אכזבתו!…

עורך הדין של נירית פעל במרץ וכאמור, לא הסתפק בעיקול הדירה, הפנסיה, אלא אף גרם לניר להרגיש כאילו שחרב עליו עולמו.

מה קרה לניר?

  1. ניר הוצא מהבית בצו הרחקה לאור העובדה כי נירית “חשה” מאויימת בנוכחותו בדירה. מאחר וכך, נאלץ ניר לשכור דירה בסך של 3,000 ₪ לחודש.
  2. נירית הגישה בקשה למשמורת זמנית על הקטינים, ועתה היה נתון ניר לכל גחמותיה בעניין ראיית הילדים. רצתה – הפגישה את הילדים עמו. לא רצתה – מנעה את הקשר עמו.
  3. ניר נאלץ להתמודד עם הקשיים ועל מנת להיפגש עם הילדים נאלץ להיפרד מעוד כמה אלפי שקלים על מנת לארח את הילדים בביתו, להסיעם חזרה ולרכוש עבורם את כל הנדרש ואף לרכוש את ליבם חזרה באמצעות מתנות.
  4. במקביל הגישה נירית בקשה למזונות זמניים ולמזונות קבועים, וביהמ”ש פסק כי עבור שני קטינים, ישלם ניר סך מזונות זמניים של 4,500 ₪ לאור משכורתו.
  5. נירית הגישה אף בקשה לתשלום מחצית המשכנתא על הדירה, ונפסק על ידי בי המשפט כי על ניר לשלם סך של 2,500 ₪ נוספים עבור מחצית המשכנתא.
  6. נירית הכירה בן זוג חדש בעודנה נשואה. ומה טבעי יותר מלהכניס את אותו בן זוג טרי אל הבית המשותף.
  7. נירית הגישה בקשה למזונות אישה ונפסק לה סך של 2,000 ₪ לחודש.
  8. נירית הגישה בקשה לאיזון משאבים ולהצהרה כי מחצית מדירת המגורים שייכת לה – זאת חרף שהחלק הארי מכספי רכישת הדירה הגיעו ממכירת דירתו של ניר מלפני הנישואין.
  9. בבקשה שהוגשה על ידי נירית לאיזון משאבים, ביקשה כי במסגרת האיזון, ישתמש בית המשפט בסמכות המוקנית לו ויפסוק כי חלקה יהיה גדול יותר מחלקו של ניר במסגרת האיזון, שהרי לניר יש מקצוע ומוניטין, והוא משתכר יפה ואילו היא – עקרת בית בלבד.בבקשה טענה כי ניר התקדם על חשבונה שכן היא פינתה אותו לעסוק בעיסוקיו ולרכוש מקצוע ומוניטין.
  10. כמו כן ביקשה מחצית מהעסק ומוניטין העסק אשר היה רשום על שם ניר.


ביום בהיר (שנתיים לאחר שנפתחו ההליכים המשפטיים בין בני הזוג) הגיע ניר לקחת את ילדיהם לביקור, אולם הנקישות על דלת דירתו לא הביאו לפתיחתה.לצערו של ניר לא יכל לעשות שימוש במפתח הדירה לאור שמנעול הדירה הוחלף ע”י נירית.

משעלה לראות האם רכבה של נירית נמצא בחניה, גילה כי רכבו של חברו הטוב חונה בסמוך לרכבה, והבין כי השמועות שגונבו לאוזניו – נכונות הם.

לא נותר לניר לשבת על אחת ממדרגות השביל המוביל לדירה ולערוך מעין “תחשיב נזק” בנוגע למעמדו.

לצערו חשבון נפש זה נערך בעוד שהסימנים מראים בבירור כי הילדים הועברו באותו זמן אל הסבתא (אמא של נירית) וכי נירית מתייחדת באותה עת עם בחיר ליבה החדש – באותו בית השייך לו ואשר בגינו משולמת על ידו המשכנתא!!.

ישב ניר וחישב איך ירד מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא:

  1. דירתו מלפני הנישואין עוקלה.
  2. כל זכויותיו הפנסיה שלו עוקלו.
  3. העסק שנוהל, עוקל.
  4. כל חודש היה להיפרד מסכום אדיר בסך של 16,000 ₪
    ומדוע?
    3,000 ₪ עבור שכירת דירה לאור שהוצא מדירת המגורים (שמומנה על ידי מכירת דירתו מלפני הנישואין).
    2,500 ₪ משכנתא עבור דירה בה מתגוררת נירית עם בן זוגה החדש.
    4,500 ₪ מזונות ילדים.
    2,000 ₪ מזונות אישה.
    3,000 ₪ עבור הוצאות ראיית הקטינים.

    סה”כ הוצאותיו של ניר מסתכמים בסך של 15,000 ₪ בחודש!!

  5. משך שנתיים לא בילה כראוי עם ילדיו והוא חש כי אינם מעריכים אותו בלשון המעטה לאור ניכור הורי והסתה של נירית. אם חפצה נירית – מראה לו את הילדים ואם לא, אז הוא חוזר ריקם לביתו.
  6. משך כשנתיים אינו מתגורר בדירתו, ולא ניתן למכור את דירת המגורים.
  7. מיותר לציין כי ההתנהלות בשנתיים האחרונות גרמה למצב נפשי ירוד עד כדי פגיעה בתפקודו גם כרופא וגם בחברה שניהל. ניר ממש קרס נפשית וחש כי אין לו עוד טעם בחייו.
    המלחמות המשפטיות והכלכליות ובמיוחד שנעשו על גב הלידים הקטנים – כילו את כוחותיו הנפשיים והפיזיים.
  8. ניר נמנע מלפתח קשר זוגי כלשהו לאור תלאותיו ולאור כי עדיין לא הוכרז כגרוש.
  9. אין צורך לדבר על עשרות אלפי השקלים אשר הושחתו אצל עורכי דין במלחמת הגירושין.

מה אנו למדים מהאמור לעיל?

הסכם ממון אמנם דורש מעט מאמץ ועולה מעט ממון.
אך התועלת שתצמח הימנו הנה עולה לאין שיעור ויכולה לחסוך לשני הצדדים את השחתת מירב כספם, זמנם ואונם בבית משפט.
כפי שמדובר בסיפור הנ”ל בניר, יכולים אנו לפגוש במקרים רבים בהם הגבר, הוא זה שנוהג בחוסר תום לב כדוגמת גברים שמתנים קבלת גט בכך שהאישה תוותר על רכושה ומבצעים עושק וכפיה, ללא מורא!!

חתימה על הסכם ממון עשויה למזער היווצרות מצבים כאלו.

האם לא היה כדאי לנסות ולמזער את הסיפור ה”מטורף” אשר מהווה את סיפורם של גברים ונשים בישראל אשר כל שביקשו הוא לקיים קשר זוגי?

האם איננו שומעים מדי יום על סיפורים דומים לאלו? האם אין אנו רואים מדי יום נשים וגברים המאמללים אחד את משנהו (לרוב על חשבון הילדים), באופן שאין אחד מהם שם את כללי הצדק וההגינות והיושר לרגליו?

וכמה סיפורים שמעתם על מעוכבי/מעוכבי גט לשם סחיטת זכויות כספיות האחד ממשנהו?

כידוע אחוז הגירושין במדינת ישראל עולה לעיתים על 30%!

נניח שהיו מפרטים בפניכם כי הנכם פוסעים בשביל, כאשר ישנו סיכוי של 30% להיפגע ממוקש ממולכד שהונח באותו שביל – כלום הייתם פוסעים באותו שביל ללא אמצעי מיגון למזעור הנזק? כלום הייתם כלל פוסעים באותו שביל? ברור שלא ובעבור כל הון שבעולם.

לא רבים יודעים, אולם מאבק גירושין ומאבקי פרידה בין ידועים בציבור – יכולים לאמלל אדם ואת ילדיו למשך שנים רבות מחייו.

כלום לא רצוי להשקיע מחשבה ומעט ממון על מנת לנסות ולמזער את הנזק?

ובמה דברים אמורים? ומה חשיבותו של הסכם ממון?

אם היה ניר דואג לשריין את זכויותיו, היה עורך הסכם, ומאשרו בבית המשפט לענייני משפחה, אזי היה ממזער את נזקיו שהרי היה יכול לנסות ולקבוע מנגנונים כגון:

1. קביעת מועד איזון המשאבים בהסכם ממון היה יכול למנוע:

* תשלומים מיותרים כגון משכנתא לדירה שאינו מתגורר בה.
* תשלום עבור שכירות דירה.
* עיכוב בהליך קבלת הגט.
* עיכוב בפירוק השיתוף ולעשותו מהיר, יעיל. כמו כן היה עשוי למנוע טענות לקבלת כספים שאין נירית זכאית להם.
* עגמת נפש ומפח נפש. במיוחד היה יכול להימנע השימוש בילדים ובהסדרי הראיה כנשק כנגד ניר.
* השחתת כספים אשר שולמו לעורכי הדין במסגרת מלחמת הגירושין.

2. קביעת זכויותיו של כל צד בהסכם הממון היה יכול לגרום ל:

* שמירה על דירתו של ניר מלפני הנישואין.
(בסופו של יום קיבלה נירית מחצית מדירת המגורים שנרכשה בחלקה הארי ממכירת דירתו של ניר מלפני הנישואין – חרף כי חלקה של נירית במימון הדירה החדשה היה מזערי.
* חלוקת רכוש הוגנת.
* מניעת הגשת בקשות סרק מטעם נירית, אשר התישו את ניר.
* מניעת עגמת נפש.

3. קביעת מנגנונים לאכיפת הסכם הממון היו יכולים לסייע:

* פיצוי מוסכם במקרה של הפרה היה יכול לגרום לפירוק שיתוף מהיר יותר.
דבר זה היה יכול למנוע את המצב בו ניר נאלץ לשכור דירה במשך שנתיים ולשלם משכנתא עבור אדם אחר המתגורר במקומו בדירה.
* מנגנונים נוספים היו חוסכים השחתת זמן ניכר, בזבוז כספים לשווא, מונעים סכסוכים ומריבות וכן מונעים מלחמת גירושין מכוערת אשר מתבצעת לרוב על חשבון הילדים.

מקרה נוסף:

ידועים בציבור:

אדי ואידית, (שמות בדויים) הכירו לאחר גירושם. לאידית ישנה דירה מנישואיה הקודמים.
היא עשתה חייל בעבודתה ורכשה דירת 6 חדרים מרווחת.

לאדי אשר התגרש לא מזמן, 4 ילדים מנישואיו הקודמים והם חיים עמו, אולם דירתו נמכרה במסגרת פירוק השיתוף ולא נותר לו מאומה לאחר כיסוי המשכנתא.

כאשר האהבה שררה בין בני הזוג, הציעה אידית לאדי כי יעבור להתגורר עמה בביתה המרווח.
אידית חשבה שבכך תחזק את יחסי בני הזוג וכי אף לה תצמח מכך תועלת שכן היא עסוקה נמרצות בקריירה שהיא מפתחת ואלו אדי היה בשלן מעולה והיה שף בעברו – והוא יפנה אותה לקריירה וידאג לענייני הבית.

כמו כן החליטה אידית כי תשכיר חלק מדירתה ותפנה את כספי השכירות למשק הבית המשותף של בני הזוג.

אדי נכנס עם ילדיו לביתה של אידית וכל ילד התרווח בחדר נפרד.

אדית ואדי לא חסכו זה מזה מאומה וניהלו משק בית משותף. הם ערכו טיולים לחו”ל ובארץ. הרבו לבלות ונראה כי יחיו יחדיו לעד.

לימים התלוננה אידית כי לא החליפה את המטבח מזה שנים רבות ואדי הזדרז והציע להחליף את המטבח ואף לשפץ את האמבטיה מכספי קרן ההשתלמות שהשתחררו לו זה עתה.

אולם, לדאבונם, ביום מן הימים עלו יחסיהם על שרטון ומגורי בני הזוג תחת קורת גג אחד לא היו יכולים להתאפשר עוד – באופן שבני הזוג אף החלו לגדף האחד את משנהו עקב מחלוקות חריפות בין בני הזוג. הדבר היה חמור כשהוא נעשה לעני ילדיו של אדי.

מאחר וכך, דרש אדי מאידית כי דרכם ייפרדו, אך לא לפני שתחזיר לו את כל השקעותיו בדירה ואת המתנות הרבות שהרעיף עליה.

אידית לא המתינה הרבה וברוב חמתה, החליטה כי אין באפשרותה לסבול את מגורי אדי עם ילדיו בדירתה.

אידית גמרה אומר עם עצמה כי בעת שאדי יהיה בעבודתו והילדים יהיו במסגרות הלימוד – תחליף את מנעול הדירה ותמנע את כניסתם לדירתה.
לצערה של אידית, בהגיע הקטינים לדירתה המסוגרת של אידית, התקשרו אל אביהם אדי, שיגיע למקום ויפתור את התעלומה. משהגיע אדי לדירה הכניס את המפתח שברשותו למנעול הדירה אך לתדהמתו גילה שמנעול הדירה הוחלף.

זה לא המתין והזעיק את משטרת ישראל.

אדי טען בפניהם כי מזה כעשר שנים הוא חיי בדירה הנ”ל וכי הוא שיפץ אותה וכי אידית הבטיחה לו כי יחיה בה כל חייו. עוד ציין כי הוא מטופל ב-4 קטינים אשר יזרקו אל הרחוב בהעדר קורת גג.

שוטרי משטרת ישראל, החלו לדפוק בדלת הדירה, ואידית אשר פתחה את הדלת, הסבירה להם באדיבות כי זוהי דירתה ואף הציגה בפניהם נסח מלשכת רישום המקרקעין המאשר זאת…

ההמולה היתה רבה ושכנים סקרנים החלו להתקבץ בתוך המהומה. כשהוא נסער ובחסות ההמולה, התפרץ אדי לדירה ושלף מאחד המדפים מכתב בו נרשם לכאורה כי אידית הודתה כי הנה אסירת תודה בגין השיפוץ שערך בדירה וכי אידית בטוחה בכך כי בני הזוג יוותרו כל חייהם תחת קורת גג דירה זו וכי מדורו שלו ושל ילידיו מובטחים.

עוד טען כי אידית, הבטיחה אף לרשום את ילדיו של אדי כיורשים חוקיים של הדירה –  לאור שלאידית לא היו ילדים מנישואיה. אדי אף שלף את הצוואה אשר נחתמה בפני נוטריון – בזמנים שהאהבה שררה בין בני הזוג.

עוד טען אדי כי הנו חסר כל לאור שבמשך עשר שנים הוא זה שבישל עבורה ודאג לענייני הבית.

לא נותר למשטרת ישראל לקבוע כי המדובר בסכסוך במשפחה, וכי יש להחזיר את המנעול הקודם למקומו ולאפשר לאדי להתגורר בדירה על ילדיו – עד להחלטת בית המשפט בתביעה לפינוי אם תוגש.

מה היתה אכזבתה ותדהמתה של אידית, למחרת כשחזרה מעבודתה וראתה כי לדירתה הוזמנה על ידי אדי עובדת סוציאלית וכי הנה מתחקרת את אחד הילדים בדבר אלימות לכאורה – שהפעילה אידית כנגד אחד הילדים.

אמנם אידית ידעה היטב כי נהגה בילדים כילדיה, אולם הסתבר לה כי במלחמה – לעיתים כל הכלים כשרים.

טרם פצתה אידית פיה, הודיעה לה העובדת סוציאלית כי יש צורך לבצע תחקיר מקיף לרבות עריכת תסקיר הכולל שיחות עם שכנים בבניין, שיחות עם מנהלת בית הספר של הילד, דיון בצורך במקום מגורים קבוע לקטינים, תוצאות שינוי מקום מגורים, ובדיקת תלונת הקטין.
כמובן שלשם כך הצהירה העובדת הסוציאלית כי יש צורך בזמן רב ואף המליצה לאידית על “הפרדת כוחות” לרבות שקילת אפשרות ליציאה מהדירה לזמן קצוב.

מגובה בעמדתה של העובדת הסוציאלית ובתלונת הקטין, פנה אדי לעורך דין אשר הוציא לאידית צו הרחקה מביתה שלה.

אידית מצאה את עצמה מורחקת בצו בית משפט מדירתה שלה!!

לא עבר זמן רב עד שנועצה עם עורך דין אשר שמע את הסיפור בעצב – אך הודיעה לה מפורשות כי מצבה אינו פשוט בלשון המעטה.

המגורים המשותפים, ניהול משק הבית המשותף, זמן המגורים כבני זוג תחת קורת גג אחת, השיפוצים שערך אדי בדירה, הבטחותיה לרשום את ילדיו כיורשיה, הבטחותיה כי יחיה בדירה עד סוף ימיו ושימוש בכספי שכירות חלק מהדירה לצרכי הבית המשותף – יכולים להראות על כוונת שיתוף בנכסים ויכולים להסב לה מספר חודשים רב, ואף שנים – של דיונים משפטיים, בהם אף יש סיכוי כי תלונתו של הקטין תברר בשגגה כנכונה והיא תמצא את עצמה אל מחוץ לדירתה לזמן לא מועט, וכי יהיה צורך לאזן בין הצדדים בצורה כלשהי מבחינה רכושית.

כמו כן טענתו של אדי כי פינה את אידית לפיתוח הקריירה, הנה בעלת חשיבות שכן בעשר השנים האחרונות, התקדמה אידית יפה ועשתה חייל בקריירה ואילו אדי דרך במקומו ויכולת השתכרותו פחותה עשרות מונים מזו של אידית. לפיכך עשוי אדי לדרוש אף מזונות משקמים וזכויות נוספות.

בסופו של יום, נותרה אידית מותשת , ללא כוחות נפשיים ופיזיים, ולאור השבר הנפשי והצלקות שנותרו בה לרבות חוסר האמון שחשה כלפי אנשים – החליטה לוותר על זוגיות למשך שנים רבות.

יתירה מכך, אידית נאלצה לוותר על כספים ניכרים!!

האם לא היה כדאי לשקול מראש למזער את הנזק?

ומה אנו למדים מהמקרה הנ”ל?

אם היתה אידית נועצת בתחילת היחסים עם עורך דין העוסק ביחסי ממון, היה זה עשוי להמליץ לה על עריכת הסכם ממון ואישורו.

כך היתה אידית עשויה לחסוך את אבדן שנותיה וכספה בבתי המשפט.

אידית היתה עשויה להגן כראוי על רכושה, וליצור מנגנונים בהם לא היה צורך להגיע לנזק ניכר כל כך הן נפשית והן כלכלית.

כמו כן היה נחסך עוגמת נפש מילדיו של אדי אשר הושמו בחזית הקרב בין הצדדים.

האמור באירועים שלעיל עשויים להשתנות ממקרה למקרה בזהות הצדדים ובמין הצדדים ואין הלראות בשימוש בשם מסויים או במינו כאילו בוצע שימוש לא ראוי כלשהו.

כמו כן אין לראות במאמר זה יעוץ משפטי. יש לפנות לעורך דין לקבלת יעוץ פרטני.

  1. קביעת מועד איזון המשאבים בהסכם ממון היה יכול למנוע:

מאמרים דומים

  • אין מאמרים דומים

על הכותב:

עו"ד אברהם זאדה הרפז הינו עו"ד בירושלים, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בכתיבת מאמרים ובייצוג משפטי בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח. ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: harpaz-law@012.net.il