מזונות ילדים – כיצד נקבעים ועל מי חלים? הסבר מפורט לגבי מזונות ילדים.

מזונות ילדים

 

הבעל נטש? ילדיך זקוקים למזונות?  

גבר – תבעו אותך בתביעת מזונות ילדים לתשלום מזונותיהם?  

על מזונות ילדים – מאת עו”ד אברהם זאדה הרפז.  

 

היכן כדאי לך להגיש את תביעתך?

מהי דרך הפעולה הנכונה והמתאימה ביותר למקרה הספציפי שלך
?

האם ישנה חשיבות להכנת התיק כראוי?

האם ניתן לתבוע מזונות ילדים מהורי הבעל (סבא וסבתא)? 

האם ויתור האישה על מזונות ילדיה בביה”ד הרבני לשם קבלת הגט – תקף. 

כיצד נקבע גובה המזונות ועל מי החובה חלה? 

מה ההבדל בין השתכרות הבעל לבין יכולת השתכרותו? 

האם על האישה לשלם מזונות כאשר הינה משתכרת מעל לבעל? 

האם ילד נוסף מנישואין נוספים – מקטין את סכום המזונות? 

האם גיל הילדים משפיע על גובה המזונות וכיצד מתבצע חישוב מזונות ילדים? 

האם סירוב הילדים להתראות עם האב – משפיע על  גובה המזונות? 

מתי ניתן להגיש תביעה לשינוי גובה המזונות? 

שאלות אלו ורבות מעסיקות רבות זוגות הבאים בפתח הגירושין ולכן חשוב להכין את התיק באופן הראוי, ואתם הבעלים – אם קיבלתם תביעת מזונות – כדאי שתערכו כראוי הן מבחינה משפטית והן מבחינה כלכלית, תפישתית, ותכנון נכון של עתידכם.   

טיפול אפקטיבי בתיקי מזונות ע”י עו”ד העוסק בדיני משפחה הינו חשוב ביותר.  

מהם הכללים לקביעת גובה דמי מזונות ילדים וכיצד נעשה חישוב מזונות ילדים?

   

כשישנה הסכמה בין הצדדים: כמובן, כאשר מדובר בזוג אשר החליט להתגרש בדרך המלך, קרי – עריכת הסכם גירושין אשר כולל בתוכו את עניין מזונות הילדים, הדבר הינו פשוט יותר, שכן הצדדים אומדים את גובה צרכי הילדים בעצמם ולפי יכולתם כאשר הסכום המוסכם בהסכם לרוב הינו צמוד למדד המחירים לצרכן וכאשר הוא ישולם עד להגיע כל ילד לגיל 18 ולאחר מכן ישולם שליש עד לסיום השירות הצבאי.  

כמובן שיש לאשר הסכם זה ע”י בית המשפט לענייני משפחה לשם מתן פס”ד. במעמד אישור ההסכם נכנס ביהמ”ש לסוגיית גובה המזונות ומוודה כי הצדדים הבינו את משמעות ההסכם, כי הם חותמים עליו שלא מאונס וכפיה וכי מזונות הילדים הובטחו בדרך כלשהיא על מנת להעניק להם תנאי מחיה הולמים.  

לעיתים, כשחש ביהמ”ש כי צד אחד מוותר על זכותם של ילדיו יתר על המידה באופן המקפח את זכותם, הרי שביהמ”ש לא יאשר את ההסכם או שיבקש הבהרות נוספות או שיבקש כי יתוקנו סכומי המזונות.  

לדוגמא אם יתבקש ביהמ”ש לאשר הסכם בו מזונות שני ילדים קטינים יעמדו על 1,000 ₪ בחודש, כשאם הילדים משתכרת משכורת מינימום ועליה לשכור דירה – הרי ברור כי אף אם האם תיטול על עצמה בלבד לפרנס את ילדיה – לא יעלה בידה הדבר והילדים יקופחו.  

מאידך, ולשם המחשה בלבד, אם יבוא בפני ביהמ”ש מקרה בו הבעל הינו נכה המקבל קיצבת ביטוח לאומי בלבד, האם משתכרת במשכורת מובטחת ונאה, שני הילדים הינם לפני גיל בגרות, לאישה ישנה דירה בבעלותה – הרי שבנסיבות דנן, יש סיכוי כי יאשר ביהמ”ש מזונות בסך 1,000 ₪ לשני הילדים.  

ניתן לאשר הסכם גירושין גם בביה”ד הרבני, אך הפסיקה קבעה כי חרף העובדה כי בני הזוג הסמיכו את ביה”ד הרבני לאשר את ההסכם ביניהם ואת מזונות הילדים, הרי שהילדים הינם גוף משפטי בפני עצמו ואם לא ערך ביה”ד הרבני דיון מעמיק לגבי צרכי הילדים והבטיח מזונותיהם – הרי שרשאים אלו לתבוע בביהמ”ש לענייני משפחה את מזונותיהם באופן עצמאי.  

כשאין הסכמה בין הצדדים: חבות האב לתשלום מזונות ילדיו נגזרת לפי הוראות הדין האישי החל עליו, קרי – על אב יהודי חלים דיני היהדות. בדיני היהדות שני מעגלים” של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים:  

  1. מעגל ה”צרכים ההכרחיים”  - הצרכים הקיומיים של הילדים בלעדיהם אין הילד יכול לקיים את חייו – בהם נושא האב בלבד. בין צרכים אלו ניתן למנות צרכים כגון: אוכל, ביגוד, דיור וכו’.
  2. מעגל הצרכים מ”דין צדקה” בהם נושאים שני הוריו. בין צרכים אלו ניתן למנות צרכים כגון: חוגים, העשרה וכו’.

הכללים:   

עד גיל 6: במעגל הצרכים ההכרחיים – היהדות מטילה חבות תשלום מזונות באופן מוחלט על האב עבור ילדיו – עד גיל 6, (“קטני קטנים”). במעגל זה לא נלקחת יכולתו הכלכלית של האב ומתחשבים בצרכי הילד. במעגל זה אין האם חייבת במזונות ילדיה.  


גילאים  6 עד 15:
היהדות הטילה על האם להשתתף בצרכי הילדים, אך שימו לב: במעגל הצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו, ואילו במעגל הצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים,  האב והאם נושאים בכלל בחלקים שווים.  

לדוגמא: אם הצרכים ההכרחיים של הילד עומד על 1,200 ₪ לחודש ואילו הצרכים במעגל החיצוני יותר (“מדין צדקה”) עומדים על 1,000 ₪, הרי שהאב ישא בתשלום של 1,200 ₪ + מחצית הצרכים מדין צדקה, קרי – האב ישלם 1,700 ₪ ואילו האם תישא במזונות של 500 ₪ – ועל זו הדרך.  

מגיל 15 ומעלה: באופן תיאורטי, לקטין יש יכולת השתכרות עצמית (מה שהיה נהוג לפני שנים רבות) ולכן החיוב בגילאים אלו הינו “מדין צדקה”, דהיינו האב והאם חייבים במזונותיו לפי יכולתם הכלכלית. 

מהם הצרכים ההכרחיים בהם נושא האב לבדו באופן אבסולוטי?

צרכי קיום בסיסיים, הצרכים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים. אותם צרכים הזהים לעשיר ולעני. ובכללם: מזון, ביגוד, הנעלה ומדור (קורת גג) לקטין. בדרך כלל מעמיד ביהמ”ש וביה”ד את גובהם של צרכים הכרחיים אלו על סכום של כ- 1200 ש”ח לחודש לכל ילד כאשר אם המדובר במספר ילדים, הרי שהסכום ילך ויפחת שכן החזקתם של מספר ילדים כרוכה בהוצאה פחותה מאשר כפולת מספר הילדים בסכום האמור. לצרכים אלו לעיתים נוספים צרכים ספציפיים כגון: הוצאות רפואיות ונפשיות וכו’.  

בל נשכח כי על הסכומים המפורטים לעיל, מוסיף ביהמ”ש סכומי מדור (השתתפות בקורת גג) עבור הילדים ולעיתים אף דמי החזקת מדור וסכומי המזונות לעיתים עומדים על כ- 2,000 ₪ לילד. 3,800 ₪ לשני ילדים, ו-5,500 ₪ עבור שלושה ילדים – וכמובן שהדבר תלוי כאמור ברמת החיים אליה הורגלו הילדים, ברמת יכולת השתכרות האב, בגילי הילדים ובצרכיהם בפועל (ולעיתים הדבר משתנה אף משופט לשופט).  

הצרכים במעגל הרחב יותר והמוטלים על שני ההורים:

חינוך, מסגרת טיפולית / חינוכית, צעצועים, חופשות ובילויים, דמי כיס, חוגים, כבלים, אינטרנט וכו’. כאמור בהוצאות אלו ישאו שני ההורים ככלל, בחלקים שווים. כאמור הסכומים שישאו ההורים משתנים ממקרה למקרה שכן לילדים שונים בגילאים שונים יש צרכים המשתנים מילד לילד, והינם תלויים אף ברמת החיים שאליהם הורגלו בטרם שנתגלע הסכסוך בין הוריו.  

מזונות בזמן שירות צבאי או בזמן שירות לאומי:

בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, אין הנערים יכולים לפרנס עצמם, שכן אין לסמוך על המשכורת הצבאית שתתמוך בצרכיהם.
חובה זו אינה מצויה בדין היהודי כי אם בפסיקת ביהמ”ש העליון שם נקבע כי לגבי הנערים המשרתים בשרות חובה, ישולמו מזונות בסך כשליש מסך המזונות שנקבעו עבור אותו ילד עד גיל 18. לדוגמא: אב אשר הוטלו עליו מזונות בסך של 1500 ₪ מדי חודש, ישלם בעת השירות הצבאי מזונות בסך 500 ₪.  

מהם הנתונים הנלקחים בחשבון בקביעת סכום מזונות הילדים:

  1. גילאי הילדים.
  2. צרכי הילדים ההכרחיים (בהם נושא האב באופן אבסולוטי).
  3. צרכי הילד מעבר למזונות ההכרחיים (ההורים ישאו ככלל, בחלקים שווים).
  4. כושר השתכרותו של האב (יכולתו להשתכרות הנגזרת מכישוריו).
  5. השתכרותו של האב בפועל
  6. רמת השתכרות האם (בנוגע למזונות “מן הצדקה”)
  7. צרכים מיוחדים של הילדים (הוצאות רפואיות ונפשיות וכו’).
  8. רמת החיים להם הורגל הילד בעת הנישואים.
  9. נתונים רלוונטיים שונים כגון צפיות (צפי להכנסה עתידית או לירידה בהכנסה, רכישת מקצוע חדש), ילדים נוספים של האב מנישואים חדשים או קודמים וכו’.
  10. יש להדגיש כי לרוב, לא נלקחים בחשבון ההוצאות המוטלות על האב לשם הוצאת הסדרי הראיה לפועל.

מה קורה בפועל

כיוון שהילדים לרוב בחזקת האם, נוטה ביהמ”ש לענייני משפחה להטיל על האב מזונות אשר חורגים מהמפורט לעיל וזאת בשל העובדה כי לפי ראיית ביהמ”ש – האם מטפלת בילדים, והדבר גוזל זמן ומשאבים נוספים – ולאלו, לפי ראייתו משמעות כלכלית נוספת.
לפיכך כאמור, לעיתים מוצא עצמו האב נושא בנטל מזונות כבד אשר אינו מאפשר לו חיים סבירים, שכן לעיתים נותר בידיו למחייתו סכום של 1,500 ₪ וברור כי סכום זה אינו מאפשר חיים תקינים.
יש לציין כי לעיתים רבות נפגעת יכולתו של האב בשל כך להוציא את הסדרי הראיה לפועל שכן הוצאות אירוח ילדיו אינן נלקחים בפועל ואינם מופחתים מסכום המזונות (למעט במשמורת משותפת).  

   

“רמת השתכרות” או “יכולת השתכרות?  

בעבר נטו בתי המשפט ובתי הדין הרבני להטיל על האב מזונות ילדים, סכומים בהתאם להשתכרותם בפועל לפי תלושי המשכורת שהוגשו.  

בשנים האחרונות ובמיוחד מאז שהוקם ביהמ”ש לענייני משפחה, הפסיקה נוטה לכיוון “יכולת השתכרות” של האב במקום “השתכרות בפועל” שכן ישנם מקרים רבים בהם נופלים הילדים לתוך הסכסוך בין ההורים באופן שהבעל אשר נקלע להליך של גירושין נוטש מקום עבודה או גורם באופן מלאכותי להורדת הכנסתו.  

יתירה מכך, ביהמ”ש רואה בטובת הילד את היעד העיקרי להגנה ולגרסתו, על האב להתאמץ ככל יכולתו ולפי כישוריו, על מנת לפרנס את ילדיו. לפיכך, פעמים רבות נפסקים מזונות אשר הינם מעל גובה משכורתו של האב או לעיתים אינם מאפשרים לאב מרווח מחיה לקיום עצמי.  

   

האם קיים הבדל בפסיקת מזונות בין ביה”ד הרבני לבין ביהמ”ש לענייני משפחה?  

אכן פעמים רבות, המזונות הנפסקים בביה”ד הרבני הינם ברמה נמוכה מהנפסק ביהמ”ש לענייני משפחה. יש סוברים כי הדבר נובע מהבדלי גישה המתבטאים אף בצרכים היומיומיים.  

לדוגמא: ביהמ”ש לענייני משפחה יכול להיענות ולטיל על האב מזונות ילדים על מנת להעמידם באותה רמת חיים שאליה הורגלו בחיי הנישואין (“עולים עמו אך לא יורדים עמו”) ויש שהמזונות יכללו: נסיעות לחו”ל, פרטי לבוש יקרים (מותגים), כבלים, אינטרנט, חוגי פסנתר ובלט ועוד היד נטויה.
זאת בעוד שביה”ד הרבני לא יכלול רכיבים אלו במזונות הילדים, והטעמים מובנים.  

יכולתו של האב לקיים חיים סבירים לאחר הגירושין:

ישנם מקרים בהם משכורתו של האב עומדת על 6,500 ₪ לחודש. במקרה של מזונות לשלושה קטינים, הסיכוי הוא שביהמ”ש יעמיד את מזונות הקטינים על סך של לא פחות מ-5,000 ₪ כולל מדור והוצאות מדור. כמובן שעל סכום זה יתווספו סכומים של טיפולים רפואיים, טיולים שנתיים, משקפיים וכו’.  

עולה כי בידי האב יוותר במקרה הטוב סך של 1,500 ₪ למחייתו, אשר ברוב המקרים לא יהיו מספקים לתשלומי משכנתא, מזון, נסיעות וצרכי מחיה אחרים.
במקרים אלו מצפה כאמור ביהמ”ש כי האב יתאמץ ויתפרנס לפי יכולת השתכרותו ולא לפי משכורתו בפועל – דבר אשר מכביד על האב בצורה משמעותית, שכן לא תמיד ניתן למצוא עבודה נוספת בהתחשב בנתוני האבטלה הקיימים בארץ –  ולכן אם הינך נתבע בתביעת מזונות ילדים, עליך לנקוט בצעדי חיסכון ניכרים שכן אם לא, תמצא עצמך נרדף על ידי “ההוצאה לפועל” (רשות הגביה והאכיפה) כאשר כל הסכומים ישאו הוצאות גביה ניכרות ומפח נפש ניכר.  

עוד עולה כי אם נתבעת לתשלום מזונות, אל לך להקל בסכומים הקטנים ראש שכן, אם הנך אב לשלושה ילדים ואם יופחתו מזונות כל ילד אך בסך של 300 ₪ לחודש לילד, הרי שסכום המזונות יופחת בחישוב שנתי בסך של 10,800 ₪ ולאורך זמן בחישוב של 18 שנים – הפחתת סכום המזונות תעמוד על סך של למעלה מ- 150,000 ₪!!.
הפרש ניכר זה מעיד כי יש לשקול היטב את התנהלותך בעת ההליך הכוללת בחירת עו”ד הבקיא בדיני המשפחה.  

   

הקלק כאן לקריאת שאלות ותשובות לגבי מזונות:

גובה מזונות
אי תשלום מזונות
שינוי גובה מזונות
הוצאה לפועל של מזונות
מזונות ע”י ביטוח לאומי
הסכמי גירושין הכוללים סכום מזונות
חובת האישה לתשלום מזונות
אבטלה ומזונות
ושאלות נוספות לגבי מזונות
  

מאמרים דומים

על הכותב:

עו"ד אברהם זאדה הרפז הינו עו"ד בירושלים, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בכתיבת מאמרים ובייצוג משפטי בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח. ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: harpaz-law@012.net.il