מהו עיקול? מהם ההבדלים בין העיקולים? איך מטילים עיקול?

צו עיקול
עיקול
מהו עיקול?
עיקול
הוא מעין “הקפאה” של רכוש הן זה הנמצא בידיו של החייב או זה הנמצא בידיו של צד שלישי המחזיק אותו בשביל החייב או ע”י רישום ה”הקפאה” של אותו נכס במאגר בו הוא רשום. זוהי ההגדרה הכללית של עיקול, הנקרא גם עיקול ברישום.

שלב זה הנו שלב פרוצדורלי, הנועד כאמור להקפיא את נכסי החייב או זה שאמור להיות חייב בעתיד ע”פ תביעה או דרישה וכו’.

בשלב השני, לאחר שהעיקול נרשם ו”הוקפא” אותו נכס, לרוב – יש לגרום לכך שאותו רישום/אותה הקפאה, יהפכו ליכולת של ממש המאפשרת לאותו גורם שביקש את ההקפאה, לממש את העיקול ולהפוך אותו לכסף נזיל אשר יועבר לגורם שהטיל את העיקול.

עיקול יכול להתבצע כאמור אצל גורמים המנהלים מאגר נתונים, צדדים שלישיים המחזיקים נכסים עבור גורמים שונים, אצל החייב עצמו וכו’.

דוגמאות לעיקול ברישום ומימושם:

עיקול בהליך הוצאה לפועל: בהליך של הוצאה לפועל ניתן להטיל מספר עיקולים כגון:

א.      עיקול משכורת אצל המעביד.

ב.      עיקול נכסים כגון קופות גמל, קרנות השתלמות, עיקול חשבונות בנק, עיקול רכב, וכו’.

ג.        עיקול מיטלטלין הנמצאים ברשותו של החייב.

ד.      עיקול מקרקעין כגון דירה או מגרש הנמצאים בבעלותו של החייב.

כאמור עיקולים אלו מבוצעים ברישום ולאחר מכן יכול בעל החוב לדרוש את מימוש העיקול.

מדוע מופרד העיקול לשני השלבים של עיקול ברישום לבין מימוש העיקול:

עיקול ברישום נועד קודם לכל על מנת למנוע מהחייב להבריח את אותו נכס, דהיינו למסרו במתנה, למכרו, לשעבדו במשכנתא, לפרוע אותו אם מדובר בקופה או בתכנית חיסכון וכו’. לפיכך, משנרשם העיקול, אותו חייב או אותו גוף אשר אצלו נרשם העיקול – מנוע מלבצע דיספוזיציה (שינוי) באותו נכס – דבר אשר יאפשר בסופו של דבר לנושה לממש את העיקול – ככל שתקבע כך הערכאה שהעניקה את צו העיקול מלכתחילה.

דוגמאות:

  1. דוגמא ראשונה: הלוואתי לאדם סכום כסף אשר לא הוחזר על ידו. הגשתי תביעה בבית המשפט וזכיתי בתביעה. החייב עדיין לא פרע את החוב, ופניתי לפתיחת תיק הוצאה לפועל. גם לאחר שנמסרה לחייב האזהרה מההוצאה לפועל, לא פרע את החוב. עתה עומדת בפני האפשרות לפנות להוצאה לפועל בבקשה לעיקול. ניתן לעקל את חשבון הבנק של החייב, את קרנות ההשתלמות שבבעלותו, קופות גמל, נכס מקרקעין, נכסי מיטלטלין בדירתו ואף ניתן להטיל עיקול על משכורת החייב.
    כאמור העיקול יתבצע בשלב ראשון ע”י רישום אותו נכס מעוקל, ורק כאשר יבקש הנושה לממש את העיקול, יכול רשם הוצאה לפועל לאשר את הבקשה למימוש העיקול דהיינו לאשר את מכירת הנכס המעוקל והעברת התמורה על פי סכום החוב בתיק אל הנושה – אם כי מדובר בפרוצדורה שונה במקצת בין עיקול נכס זה או אחר כגון עיקול משכורת לעומת עיקול דירת מגורים ועיקול בנק.
  2. דוגמא שניה: באותו מקרה נפתח תיק הוצאה לפועל וביקשתי לעקל את המיטלטלין של החייב. במקרה כזה יבקרו אנשי ההוצאה לפועל את ביתו של החייב ויבצעו רישום של המיטלטלין בביתו – דבר אשר ימנע מהחייב להבריח את אותו רכוש שנרשם. לפיכך, אם יבקש הנושה לממש את העיקול ותשולם האגרה המתאימה, יוצאו המיטלטלים שנרשמו מחזקתו של החייב וימכרו (בכפוף לסייגים בחוק). התמורה שתתקבל עבור מכירת מיטלטלין אלו תועבר אל הנושה אשר ביקש את מימוש העיקול (גם בסייגים מסויימים).
  3. דוגמא שלישית: התגלע סכסוך ביני לבין שותף שלי כאשר שנינו בעליו של נכס מסויים (לרבות בהליכי גירושין בין בני זוג) ואני מעוניין בחלוקת רכוש ביני ובין אותו שותף. ניתן להגיש בקשה לעיקול אותו נכס או בקשה להימנעות מעשיית דיספוזיציה באותו נכס, וזאת על מנת שהשותף השני לא יבצע מהלכים בחלקו בנכס, כגון מכירתו, שעיבודו וכו’. כאמור רישום העיקול יהיה ברישום בלבד ורק בסיום ההליך המשפטי או במהלכו יחליט ביהמ”ש אם אותו עיקול ימומש בדרך זו או אחרת.
  4. דוגמא רביעית: רכשתי דירה מקבלן אולם במהלך בניית הדירה טרם העברתה אלי, נקלע הקבלן לחובות וצדדים שלישיים מעוניינים להבטיח את חובם של הקבלן כלפיהם, יכולים אלו לנסות להטיל עיקול על הדירה בניסיון להבטיח את המהלכים המשפטיים כנגד הקבלן.
  5. דוגמא חמישית: רכשתי דירה מאדם כלשהו, אך התברר כי לאחר חתימת ההסכם, אותו אדם מכר את דירתו לאדם נוסף ואני חושש כי האדם השני יקדים אותי ויעביר את הדירה על שמו. במקרה זה באפשרותי לפנות לביהמ”ש על מנת להטיל עיקול הן על נכסי אותו אדם אשר מכר לי את הדירה והן על הדירה עצמה, על מנת שלא תתבצע באותה דירה דיספוזיציה עד להכרעה בעניין הבעלות ועל מנת שכאשר יינתן פסק הדין לא יהא קושי בגביית החוב או שלא יגרם נזק אשר לא יאפשר את החזרת המצב לקדמותו. לדוגמא, אם הדירה תועבר לאדם השני שרכש את הדירה וזה ימכור אותה לאדם אחר, הרי שלא יהא אפשר להחזיר את המצב לקדמותו ויווצר מצב אבסורדי.

מה ההבדל בין עיקול נכס בהוצאה לפועל לבין עיקול נכס בביהמ”ש:

בבית משפט העיקול יתבצע לרוב על ידי אדם או גוף הטוען לזכות מסויימת בנכס של משנהו או על מנת להבטיח את ביצוע פסק הדין לכשיינתן. לפיכך, לרוב הטלת העיקול תתבצע כצעד של הקפאת הנכס על מנת שבמקרה של זכיה בתביעה, לא יוכל הנתבע להבריח את הנכס – והתובע יוכל לממש את הנכס המעוקל ולגבות את סכום התביעה.

זאת בעוד שבהוצאה לפועל מבוצעים הליכי גביה ואכיפה, ופעולות העיקול מבוצעות לרוב בגוף זה על מנת לממש בפועל כספים או זכויות שבבעלות החייב וזאת כבר מתוקף פסק דין שניתן ו/או מתוקף עילה שיטרית (חזרת המחאה) וכו’.

עיקול טרם הגשת תביעה:

בבית המשפט ניתן לעקל נכס מסויים אף עוד טרם הוגשה התביעה ועוד טרם התבררה חבותו של הנתבע!

נניח שאדם חייב לי כספים, אולם אני חושש כי אם אפנה בתביעה לביהמ”ש, יבחין הנתבע בכך (שכן יתקבל לידיו זימונו לדין וחיובו להגשת כתב הגנה), ויבריח את נכסיו על מנת שלא אוכל לממש את ביצוע פסק הדין שיינתן לטובתי.
מה עושים במקרה כזה? ניתן להגיש לביהמ”ש במצבים מסויימים בקשה לעיקול זמני של נכסי הנתבע במעמד צד אחד. דהיינו, להטיל צו עיקול זמני במעמד צד אחד ללא ידיעת הנתבע, וזאת בניגוד לבקשה לגביית חוב בגין תיק פתוח המוגשת בהוצאה לפועל – בה אינני צריך לשכנע בגין הצורך בהטלת העיקול. בקשת עיקול במעמד צד אחד בבית המשפט תוגש ללא ידיעת הנתבע ותתברר ללא נוכחות הנתבע – ורק אם ישוכנע ביהמ”ש כי התקיימו התנאים להטלת העיקול הזמני במעמד צד אחד, יינתן צו העיקול ואני אהיה רשאי לרשום עיקול זה במרשמים הרלוונטיים כפי שיקבע ביהמ”ש בצו.

התנאים הבסיסיים הנדרשים בהטלת צו עיקול זמני:

בד”כ נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנת בכך שהתובע יציג בפני ביהמ”ש ראיות לכאורה להוכחת התביעה, סיכויים טובים לכך שהתביעה תתקבל, וראיות לכך כי אם תתקבל התביעה יהא קושי להוציא את פסק הדין אל הפועל בשל הברחת נכסים ע”י הנתבע העתידי או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

בד”כ נתינת צו עיקול זמני במעמד צד אחד מותנת בכך שהתובע יציג בפני ביהמ”ש:

  1. קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות לכאורה.
  2. קיומו של חשש סביר, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין או שיגרם נזק בכך שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

הצד שמבקש מביהמ”ש צו עיקול יחויב, בדרך כלל, להפקיד כתנאי לקבלת הצו, התחייבות עצמית ו/או ערבות מספקת, להנחת דעת ביהמ”ש. זאת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם לנתבע (בעל הנכס) בעקבות דחיית התביעה או פקיעת הצו.

עיקול זמני, הניתן במעמד צד אחד הינו סעד דרסטי, שאינו ניתן כיום על דרך השגרה. בעבר שררה דעה מקובלת לפיה, עיקול זמני יינתן כדבר שבשגרה, לצורך הקלת ביצועו של פסק דין, אולם מאז חוקק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שוב אין בתי המשפט מתייחסים לעיקול זמני כדבר שבשגרה. עם חקיקת חוק היסוד, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול. כיום נדרשים בתי המשפט, להקפיד הקפדה יתרה, בעת שבאים להיעתר לבקשה להטלת צו עיקול זמני, אשר פוגע בזכויותיו הקנייניות של הצד שכנגד. בהתאם לגישה זו הותקנו הוראות מחמירות בתסד”א, אשר נועדו להלום דרישה זו. בין הוראות אלה נקבעו הוראות הקובעת את התנאים למתן סעד זמני ככלל, אשר יהא בהם כדי להגן על זכויות הזולת.

סעד זמני בכלל, וסעד של צו עיקול בפרט, עלולים לפגוע בנתבע עוד קודם שנתנה לו ההזדמנות להתגונן בבית המשפט. בין ההוראות והתקנות ניתן למצוא כאלו אשר נועדו לאפשר לבעל הדין, אשר ניתן כנגדו סעד זמני בהעדרו – לפנות לבית המשפט, בהקדם, על מנת למנוע או לבטל את הסעד הזמני, או להמירו בערובה אחרת.

יש לזכור שעיקול הנו מעין בטוחה אולם הנו מהווה דרגה נמוכה מבחינה זו שהעיקול הוא זכות המונעת פעולות, אבל אינה מקנה זכויות קנייניות בנכס ולפיכך הנו בעל היבט דיוני בלבד – שלא כפי שקיים שיעבוד על הנכס.

לפיכך, אין זה משנה מי הטיל את העיקול ראשון בזמן. מרגע שהוטל העיקול לדוגמא בהוצאה לפועל, יכולים ליהנות ממנו כלל הנושים בלי להיזקק לשאלה מי הטיל את העיקול וכל אחד מהנושים יכול לבקש את מימוש העיקול.

מאחר ועיקול הוא כלי דיוני עד כל עוד לא מומש, הרי שהנכס ממשיך להיות בבעלותו של החייב, אולם כל עוד הנכס מעוקל – לא ניתן לעשות בו שינויי בעלות או שינויי זכויות.

התוצאה של הטלת עיקול  ע”י בית משפט -  צו העיקול מונע שינויי בעלות כפי שהן רשומות בפנקסי מקרקעין או במאגרי מידע אצל גורמים שלישיים. העיקול, מרגע שנרשם פועל כלפי כולם באופן פומבי ובכך מונע נטילת משכנתא על הנכס ו/או שעבודו. מאחר ועיקול מקרקעין נרשם בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת אזי מהווה הוא הודעה לכלל האנשים כי הנכס “מוקפא” לשינויים עד להחלטת בית המשפט או עד למימושו אם ישנו פסק דין בנוגע לכך – וכך יוכל אדם מסויים לכלכל את מעשיו אם יבוא לרכוש את אותו נכס.

ישנן רשויות כגון רשות המיסים ועיריות אשר יכולות להטיל עיקול על נכסיו של האזרח אף ללא פניה לבית המשפט, וביכולתם להטיל עיקול ע”פ פקודת המיסים גביה דרך מחשבי הרשות. עיקול זה נרשם באופן אוטומטי, בלי שיהא צורך לפנות לביהמ”ש ולפיכך ישנן ביקורות רבות על דרך זו של עיקול, שכן מוקנית לרשות כוח עצום אשר מייתר את הצורך בפניה לביהמ”ש – דבר ההופך את האזרח אשר נכסיו עוקלו לתובע בעל כורכו והוא מחוייב לפנות בעצמו לערכאות המתאימות לשם מחיקת העיקול, וזאת טרם ניתנה לו ההזדמנות להתגונן ועוד טרם הוכח כי התמלאו הפרמטרים להטלת העיקול הזמני. דבר זה מעמיד את הרשויות מבחינה דיונית, מעל לכל גוף ואדם אחר – המחויבים להוכיח בפני ביהמ”ש את התקיימות הפרמטרים להטלת עיקול זמני.

אם נתקלת במצב שהוטל עיקול על נכסיך או שהנך מעוניין לעקל את נכסיו של אדם אחר או כל גוף, או שהנך מעוניין להטיל עיקול טרם הגשת התביעה וזאת על מנת לממש את תביעתך אם תתקבל, או שברצונך לרכוש נכס מעוקל או לגרום להסרת עיקול או הטלת עיקול – רצוי שתיעזר בעו”ד אשר מתמצא בענייני מקרקעין, הוצאה לפועל, פשיטת רגל וייצוג בבתי משפט. משרד עו”ד אברהם זאדה הרפז הוא משרד עורכי דין בירושלים העוסק בייצוג בבתי משפט ובהוצאה לפועל ובעל ניסיון רב בענייני עיקול  – אם בהטלתו ואם בהסרתו.

מאמרים דומים

על הכותב:

עו"ד אברהם זאדה הרפז הינו עו"ד בירושלים, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בכתיבת מאמרים ובייצוג משפטי בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח. ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: harpaz-law@012.net.il