מאמרים נוספים בנושא:

האם בית המשפט מוסמך לאסור נשיאת נשק בצו הרחקה / צו הגנה?

האם בית משפט/משטרת ישראל יכולים לאסור בצו הרחקה /צו הגנה - נשיאת נשק?

נשיאת נשק

סכסוכי משפחה או סכסוכים בין אנשים שאינם קרובי משפחה, גולשים לעיתים לאלימות או להטרדת אדם מסויים ונוצר מצב בו יש צורך מיידי להגן על האדם המוטרד או המותקף או שישנה סכנה שנשקפת ולכן יש צורך במתן צווים מיידיים.

במקרה של צורך בצו הרחקה / צו הגנה /צו למניעת הטרדה מאיימת / צו מאת משטרת ישראל – ניתן לקרוא את המאמר העוסק בסוגי צווים, משמעותם וכיצד הם ניתנים – איך להתמודד עם אלימות במשפחה.

אך נשאלת השאלה מה קורה במצב בו הצד המורחק נושא נשק ויש חשש מכך?

כמפורט במאמר הנ"ל, ישנם מספר סוגים של צווים:

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

צו למניעת הטרדה מאיימת

צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות

צו הרחקה שניתן ע"י משטרת ישראל

האם בית המשפט יכול למנוע נשיאת נשק מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה?

"ניתן צו הגנה כאמור בסעיף 2, ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה; בית המשפט יורה, במעמד מתן הצו, על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר"

היתר להחזקה ולנשיאה של נשק (תיקון מס' 5) תשס"א-2000

אם ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור לשאת נשק, רשאי בית המשפט, לבקשת המחויב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר כי אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מאלה:

(1)   הנשק דרוש לו לשם הגנה עצמית מפני סכנה ממשית;

(2)   הנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי והתקיימו שני אלה:

(א)       איסור החזקה או נשיאה של נשק עלול להביא להפסקת עבודתו או לפגוע באופן ממשי בהמשך עבודתו;

(ב)       הממונה על המחויב בצו אצל בעל הרישיון המיוחד או במפעל הראוי, הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו;

 (3)  הוא איש רשות ביטחון והממונה עליו ברשות הביטחון הגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להמשך ההחזקה והנשיאה של הנשק בידי המחויב בצו.

איסור נשיאה והחזקה של נשק ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחויב בצו, ולגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל גם לפי בקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה; הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים; לדיון לפי בקשת מפקד יחידה כאמור, יוזמן גם המחויב בצו.

צו הגנה/צו הרחקה מתוקף החוק למניעת הטרדה מאיימת:

הצו ניתן מתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001

מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.

אלו הגבלות בין היתר כולל הצו:

להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;

לאיים על הנפגע;

לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;

ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;

לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;

והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

צו זה נועד להגן על כל מי שסובל מאלימות ו/או או הטרדה. בצו זה נעשה שימוש במקרים בהם גם לא מדובר באלימות במשפחה. הבקשה למתן הצו נעשית במעמד צד אחד ואם הצו ניתן – נערך דיון בתוך 7 ימים מיום מתן הצו – במעמד כל הצדדים.

________________________________

צו הרחקה שניתן ע"י משטרת ישראל:

גם לקצין משטרה ישנה סמכות להורות על מתן צו הרחקה במסגרת הליכי חקירה ומעצר. דהיינו קצין משטרה יכול לשחרר חשוד אולם להטיל עליו הגבלות. לדוגמא: הפקדת ערובה, איסור יציאה מהארץ, חיוב לעדכן כתובת, חיוב בהתייצבות במועדים מסויימים בתחנת משטרה, הפקדת נשק וכו'.

לפי ס. 42 לחוק המעצרים, קצין משטרה אף רשאי להורות על הרחקתו של חשוד ממקום מסוים, כגון שכונה או עיר מסוימת. בנוסף, לאסור על האדם ליצור קשר עם אנשים מסוימים במשך החקירה..

להלן הסעיף הרלוונטי:

החליט הקצין הממונה לשחרר בערובה או להטיל ערובה, יקבע את סוג הערובה ואת גובהה לפי השיקולים האמורים בסעיף 46.

שחרור בערובה יהיה על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש, ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט; הקצין הממונה רשאי, בהסכמת החשוד, להתנות את השחרור בערובה בתנאים הבאים:

(1)   חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה;

(2)   איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים;

(3)   איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

(4)   איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;

(5)   חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

(6)   חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע;

(7)   איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים;

 (8)   הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.

הכותב הנו עורך דין גירושין בירושלים

שתף מאמר זה לקריאה לאנשים נוספים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לתשומת לבך!
*המידע באתר זה זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלו או אחרים או לאי נקיטתם. אין להסתמך על האמור באתר זה והסתמכות על האמור באתר זה הנה על אחריות הקורא בלבד. האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור באתר זה, תחול על הקורא בלבד. בכל מקרה, מומלץ לקבל יעוץ פרטני ואישי מאת עורך דין.

2020-03-23_10-11-34_594751.jpg

יש לכם שאלה? מעוניינים בייעוץ ללא התחייבות?
מעוניינים בהצעת מחיר לטיפול בתיק?
שלחו הודעה ואחזור אליכם בהקדם.

לנייד לדף הבית

יש לכם שאלה? מעוניינים בייעוץ ללא התחייבות?
מעוניינים בהצעת מחיר לטיפול בתיק?
שלחו הודעה ואחזור אליכם בהקדם

בואו נדבר

דילוג לתוכן