מאמרים נוספים בנושא:

ייצוג בוועדת ערר מחוזית תל אביב

חשיבות ייצוג בוועדת ערר מחוזית

ניהול הליך משפטי, ו- ייצוג בוועדת ערר מחוזית בפרט, דורש בקיאות במישורים רבים הן מדיני התכנון והבניה והן מהמשפט המנהלי. כמו כן נדרשת בקיאות בפרוצדורה, בתב"ע בהנחיות ובתקנות – ולכן חשיבות הייצוג ע"י עו"ד בוועדת ערר מחוזית

קרא עוד »

האם ניתן להגיש הקלטות או סרטונים בהליך משפטי?

האם ניתן להגיש הקלטה או סרטון לבית המשפט

הקלטות שיחות

מתי יקבל בית המשפט הקלטת שיחות או סרטון שבוצעו בטלפון סלולרי או במכשיר הקלטה דיגיטלי אחר:

מאת עורך דין אברהם זאדה הרפז - עורך דין בירושלים

לעיתים בניהול תיק משפטי אם בתיק אזרחי או בבית משפט לענייני משפחה, נדרש צד מסויים להגיש הקלטת שיחות שנעשו בטלפון הנייד או באמצעי דיגיטאלי אחר, או סרטון שהוסרט באותו מכשיר.

האם ניתן להגיש את ההקלטה או את הסרטון כראיה בבית המשפט?

מתי אין מדובר בהאזנת סתר?

פעמים רבות נדרש בעל דין להגיש בכלל ראיותיו בהליך המשפטי, שיחות מוקלטות שנעשו באמצעות הטלפון הנייד או באמצעות מכשיר אחר.

לפיכך, האם זכאי בעל דין להגיש שיחות מוקלטות או סרטון מצולם בנייד שתועדו באמצעות מכשיר טלפון או מכשיר אחר לשם תמיכה בגירסתו?

קודם לכן יש לבדוק אם מדובר בהאזנת סתר או שמדובר בהקלטה מותרת.

חוק האזנת סתר קובע: (תיקון מס' 1)  תשנ"ה-1995

"האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה;

לפיכך, אם הקלטת שיחות או צילום סרטון מבוצעת על ידי בעל הדין אשר היה אחד ממשתתפי השיחה שהוקלטה – הדבר אינו נופל בגדר החוק כשיחה שבוצעה תוך האזנת סתר.

נושא אמינות הקלטות שיחות או צילום סרטון באמצעות טלפון סלולרי או מכשיר דיגיטלי אחר:

ישנם בעלי דין או עורכי דין אשר טוענים בפני בית המשפט כי על פי ההלכה, הקלטת שיחות היו אמורות להתבצע על ידי מומחה להקלטות.

אכן, בזמנים עברו, בהם הקלטת שיחות הייתה פעולה מסובכת הדורשת מיומנות – היה מכשיר ההקלטה דורש בעל מקצוע לשם הפעלתו – ולפיכך פסק אז ביהמ"ש כי על מנת להוכיח כי הקלטה בוצעה בצורה תקינה – יש צורך בביצועה על ידי מומחה.

מדובר על פס"ד "שניר" שניתן בשנות השמונים (לפני כארבעים שנה!) ומספרו: ע"פ 869/81 – מוחמד שניר נ' מדינת ישראל – בו נפסק דאז באמת כי יש צורך במפעיל מומחה למכשיר ההקלטה.

מאז פס"ד "שניר" חלפו עשרות שנים!! בהם הומצא מכשירים דיגיטליים לרבות טלפון נייד אשר נעשה בו שימוש תדיר, באופן שהקלטת שיחות או צילום סרטונים – נעשית ע"י אדם רגיל.

אוי לנו אם היינו צריכים להזמין בכל הקלטת שיחות בימים אלו, מומחה להקלטת שיחות על מנת שייבצע הקלטת שיחותבין אדם למשנהו בעת שההקלטה נעשית באמצעים דיגיטאליים.

להלן מס' פסקי דין בעניין:

בת"צ 34162-08-17 לוי נ' עוף והודו ברקת חנות המפעל בע"מ, קיבל ביהמ"ש את הטיעון כי למרות שמכשיר הטלפון הנייד של בעל הדין שבו הוקלט הסרטון אינו בידיו של בעל הדין הכשיר בית המשפט את הראיה שהוגשה לו דהיינו סרטון שנעשה באמצעות הטלפון הנייד שכאמור כבר אינו בידיו של מגיש ההקלטה.

בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה, אנו רואים מעבר מ"קבילות ראיה" ל"למשקל ראיה":

בתי המשפט נוהגים לאפשר הגשת הקלטת שיחות או צילום סרטונים שנעשו באמצעים דיגיטליים, כמו למשל בהחלטה שנתנה ב החלטה בתיק – דבורה ואח' נ' שחר ואח' 14684-02-10 ע"י כב' השופט אושרי פרוסט-פרנקל:

החלטה

בפני בקשת התובע/נתבע שכנגד להורות כי תמליל שצורף לתצהיר עדות ראשית של התובע יומצא לנתבע 2 באמצעות "דיסק און קי" שכן האחרון מסרב לקבלו לשיטת המבקש.

לטענת המבקש, ההקלטה בוצעה באמצעות מחשב נייד של התובע לפיכך בידי התובע קובץ אודיו שמכיל את תוכן התמליל.

המבקש הגיע למשרדה של ב"כ נתבע 2 וביקש להעביר לידיה "דיסק און קי" עם קובץ אודיו אותו ביקשה, ב"כ המשיב סרבה לקבלו זאת כשאין כלל קלטת וקובץ האודיו הנו העתק מדוייק של התמלול.

המשיב מתנגד להמצאת קובץ השמע של התמלול בקובץ אודיו, שכן לשיטתו , המבקש אינו עומד בכל המבחנים אותם קבעה ההלכה לצורך צירוף תמליל קובץ אודיו כראיה מטעמו.

המבקש בתשובתו טוען, כי התמליל עומד במבחני ההלכה הפסוקה. המבקש מפנה להלכה שנקבעה בע"פ 869/81 מוחמד שניר נ' מ"י. טכנית הפלט זהה לקלט ההקלטה בוצעה במחשבו הנייד של התובע כאשר בהקלטה ניתן לשמוע בבירור את התובע ואת נתבעים 1 ו-2. מהותית, לאור העובדה כי המבקש עמד בדרישות הטכניות , ברי כי עמד במבחן המהותי. מבחינה פורמאלית ההקלטה עומדת בתנאי חוק האזנות סתר היות והמבקש נטל חלק בשיחה המוקלטת.

עוד טוען המבקש בתשובתו, כי המשיב סרב לקבל את קובץ האודיו ללא כל הנמקה. עוד נטען כי המשיב לא טען כנגד התמליל בסיכומיו ואף התייחס לתמליל בסיכומיו בכדי לתמוך בטענותיו. המשיב יכול היה לזמן את המתמלל עובר לדיון ההוכחות ולא עשה זאת. עוד טוען המבקש הוא כי משלא נטענה כל טענה עובר לדיון ההוכחות אזי התמליל מהווה ראיה שיש לתת לה את כל המשקל הראיתי.

החלטה:

בקשת המבקש להורות למשיב לקבל "קובץ אודיו" במקום "קלטת" מתקבלת.

ראה ע"א 6205/98 מייקל סקוט נ' דניאל עופר פ"ד נה(5) 71 שם נקבע כי יש להקל בדרישה להצגת מקורו של מסמך – במקרה דנן מקורו של התמלול המונצח על קובץ אודיו שהופק ממחשבו של המבקש- לאור ההתפתחות הטכנולוגית בתחום .

התרשמתי כי במקרה דנן מדובר בתיעוד שיחה באמצעות מחשב ומכאן שהגשת המקור באמצעות "דיסק אונקי" מתחייבת מהנסיבות ונתמכת בפסיקת בימ"ש עליון.

"…מגמה זו של הקלה בדרישה להצגת מקורו של מסמך מתחייבת במציאות ימינו. בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עמו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא – מקור להבדילו מצילום או מִפֶּלט של ראיות אלקטרוניות – יש בו כדי להניח מכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות יכול שישמש מכשול בלתי ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית…"

משכך הבקשה מתקבלת.

 
 

ואכן בע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, נכתב:  "בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עמו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא – מקור להבדילו מצילום או מִפֶּלט של ראיות אלקטרוניות – יש בו כדי להניח מכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות יכול שישמש מכשול בלתי ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית". דברים אלה, שנכתבו כשש שנים לפני המצאת הטלפון החכם, נבעו מהבנה עמוקה כי "המשפט נועד לארגן ולהסדיר חיי הווה על פי ההשקפות הרווחות בחברה כפי שהן מעת לעת … הטכנולוגיה החדישה הפולשת אל עולם האתמול מרעידה ותוסיף להרעיד את עולם המשפט. שיטות המשפט בכל העולם – בעולם כולו ובישראל אף היא – תחוייבנה לבחינת עיקרים ודוקטרינות לעומקם: לבור את הבר מן המוץ ומן התבן, לבער חמץ ולהתאים עצמן למציאות האלקטרונית החדשה" (הקדמה שכתב כב' השופט חשין לספרו של ד"ר נמרוד קוזלובסקי, "המחשב וההליך המשפטי ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" (תשס"א-2000))

גם השופטת נועה גרוסמן עמדה על כך בת"א (תל אביב) 60129-12-12 – אלנבי 99 בע"מ נ' אסף נקדאי אשר עסק בסוגיה זו:

"העולם הטכנולוגי מתקדם במהירות האור. האמצעים הטכניים העומדים לרשות האדם הסביר מתקדמים ביותר, כאשר התקדמותם עולה עשרות מונים על קצב הליכי החקיקה ואף הפסיקה בעולם המשפט השמרני", כתבה השופטת בהחלטתה. "עד שהנושא מגיע להכרעה משפטית מהודקת אמצעי ההקלטה הנדון, עשוי להתיישן לטובת גרסה חדשה ומעודכנת".

"כיום, נדירה ההקלטה באמצעות מכשיר הקלטה סלילי. לרוב, ההקלטות נעשות באמצעות מכשירים פשוטים הנגישים לכל אדם באשר הוא, כגון מכשיר טלפון סלולארי חכם. מכשיר כזה אינו ניתן להנגשה לבעל הדין בהיותו מכשירו האישי של המקליט. אף סרט הקלטה אינו בנמצא בהקלטה שכזו. קובץ שמע הוא אופן גילוי ועיון הולמים בהקלטה מסוג זה. הדרישה לקבלת סליל הקלטה והמכשיר שבאמצעותו בוצעה ההקלטה, היא אפוא דרישה ארכאית שאינה מתיישבת עם קצבו של הדור". 

לדעת השופטת בשנים האחרונות מגמת בית המשפט באשר לקבלת ראיות, הנה מעבר מקבילות ראיה למשקל ראיה. כלומר – הראייה (כגון הקלטת שיחות מוקלטות או סרטונים) מתקבלת לתיק, ובית המשפט יכריע בדבר משקלה של אותה ראיה. משכך, סירבה השופטת לפסול את ההקלטה אך ורק משום שרצף ההקלטה הופסק במתכוון, כאשר החלקים המוקלטים בשיחות המוקלטות לדעתה מהווים שיחה מובנת כשלעצמה ו/או כאשר קיימים קטעים שאינם מובנים בשיחה, הרי שכל עוד הקטעים המפוענחים בשיחה מובנים – הראייה קבילה ומשקלה יישקל במתן פסק הדין.

ההלכה הזו יושמה גם בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 62272-08-18 אברהים אבו חדיר נ' איתן גולדווג  – בפני כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

קבילות תמלילי השיחות:

מההלכות והספרות המשפטית שהפנו אליה הצדדים בטיעוניהם עולה, כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמלול, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן, כי התמל ול אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמל ול תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו. (ראו, ת.א 60129-12-12 אלנבי 99 בע"מ ואח' נ' אסף נקדאי ואח' (מיום 13.6.2016) ; תמ"ש 50090/08 פלוני ואח' נ' עזבון המנוח ז"ל ואח' (מיום 12.1.2013) ; ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169 (1984); ע"פ 323/84 שריקי נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 505 (1985); נ' זלמצן סליל הקלטה כמסמך והדרישה הראייתית לכתב, עיוני משפט י"ב (77)1987))

הדרך האמורה לעיל, היא דרך המלך, אך ייתכנו לה חריגים הכל בהתאם לסוג ההליך המתנהל ובכלל נסיבות העניין. הערכאה הדיונית היא שתיתן דעתה לכלל השיקולים ותחליט אם יש הצדקה לקבל הקלטה ( או תמליל) כראיה גם אם הוגשו שלא ב"דרך המלך", הכל – תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות ולשם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת הרלוונטיות של ההקלטה למחלוקת מושא ההליך. אין להקשות בדרישות פורמאליות כאשר יש קושי אמיתי ומוצדק לעמוד בהן, אלא רק ככל שאלה נדרשות על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה ואת היותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר על ידי המוקלט. השאלה היא תמיד זו, האם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה על כך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה" – ע"פ 639/79 אפללו נ. מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561 (1980).

בהמשך למגמה החלשות זו של הדרישה למקור הראיה ולאמינותה, קבעה ההלכה כי ניתן להוכיח את תוכן המסמך באמצעות העתק שלו – דהיינו ראיה משנית – ככל שבעל הדין יספק הסבר ראוי לאי הצגת המסמך המקורי (ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר)

לפיכך, השתרש בפסיקה הכלל, ש"בהיעדר חשש לאמינות העתקו של המקור, לא יהיה באי הצגת המסמך המקורי כדי להמעיט בתשתית הראיות של בעל הדין המציג את אותה ראיה.  ע"א 2449/08 טואשי נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, ע"פ 3974/92 אזולאי נגד מדינת ישראל, ע"א 9622/07 הולין נ' קופ"ח כללית.

להלן דברים שנאמרו בפסק הדין הנ"ל:

"כלל הראיה הטובה ביותר מורנו, כי שומה עליו על בעל-דין להציג לפני בית-המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה אותה מבקש הוא להוכיח. ראו, למשל: שלמה שרשבסקי, "כלל הראיה הטובה ביותר", משפטים ד` (תשל"ב‎1972-) 382. החלת כלל זה לענין הוכחת מיסמכים יורנו, כלשונו של השופט זוסמן בע"פ ‎105/51 היועץ המשפטי נ` פלד, פ"ד ו ‎783, 786, כי "תוכנו של מסמך בכתב אינו ניתן להוכחה אלא על-ידי הצגת המסמך בפני בית-המשפט …". לכלל עתיק-יומין זה הועלו הצדקים מהצדקים שונים – רובם ככולם מייסדים עצמם על השכל הישר ועל הנסיון האנושי – ועיקר שבהם הוא (לענין הוכחתם של מיסמכים) כי רק המיסמך המקורי – על דרך העיקרון – יכול שיאמר (על עצמו) אמת, את כל האמת ורק את האמת. ראו: שרשבסקי, שם, ‎386-385; הרנון, דיני ראיות (האוניברסיטה העברית, תשל"ט‎1979-, חלק ראשון) ‎147; פרשת פלד, ‎787-786.

במהלך השנים למדו בתי-המשפט לדעת, כי כלל זה – והוא בן השכל הישר והתבונה המעשית – יכול שיגרום לעיוות דין בנסיבות מסויימות, וכך נקבעו בצידו חריגים המתירים הבאתה של ראיה מישנית בנסיבות מסויימות; כך, למשל, מקום שהמיסמך המקורי אבד או הושמד, או שעה שהמיסמך המקורי מצוי בידי אדם שלישי בנסיבות שקשה או אי-אפשר להוציאו מידיו. לדוגמאות לחריגים ראו, למשל, יעקב קדמי, על הראיות (הוצאת דיונון, תשנ"ט‎1999-, חלק שני) ‎504-501. החריגים וחריגי-החריגים שנערמו עליו התישו את כוחו של הכלל, וכיום מוכר הוא לנו ככלל המציץ אלינו מבין חרכי החריגים. אכן, יש יסוד לסברה כי כיום מספק עצמו הכלל בדרישה כי בעל דין יתן טעם ראוי לאי הצגתו של המיסמך המקורי. ובלשונו של הנשיא שמגר בע"פ ‎869/81 שניר נ` מדינת ישראל, פ"ד לח (‎4) 169, 206:

יש מבין חכמי המשפט שהתבטאו, כי כל שנותר מכלל הראיה הטובה ביותר הוא, כי המקור של מסמך פרטי (להבדיל ממסמך ציבורי) צריך להיות מוגש לבית המשפט כדי להוכיח את תוכנו, אלא אם ניתן להסביר העדרו של המקור, הא ותו לא (ההדגשה במקור – מ` ח`).

‎20. מגמה זו של הקלה בדרישה להצגת מקורו של מיסמך מתחייבת במציאות ימינו. בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עימו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא – מקור להבדילו מצילום או מִפֶּלֶט של ראיות אלקטרוניות – יש בו כדי להניח מיכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות, יכול שישמש מיכשול בלתי-ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המיסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית. במקום אחד נדרשתי לכלל הראיה הטובה, וכך אמרתי עליו: "האם כלל הראייה הטובה ביותר – ככלל של קבילות – כלל ראוי הוא למידע-מחשב, והאם לא הגיעה העת כי יצרף עצמו אל חוקי חַמּוּרַבִּי?" ….

יתר-על-כן: הדעה המקובלת בחקיקה בת-זמננו היא, שיש להצמית את כלל הראיה הטובה ביותר ככלל של קבילות התובע הצגתו של "מקור", ולשתול תחתיו כלל הנדרש למהימנות המסתברת של הראיה המוגשת לבית-המשפט – מיסמך או כל ראיה אחרת – ולרקע של אותה ראיה (ראו דברי הנשיא שמגר בפרשת שניר, שם). הנה-כי-כן, במערכות המחשב והמדפסת המוכרות לנו בעבודתנו, נתקשה לדבר על "מקור" ועל "העתק", שהרי הד.נ.א. של כל מיסמכי ה"מקור" (או ה"העתק") אותו ד.נ.א. הוא. ראוי לנו, אפוא, כי נסב דברינו משִּׁיחַ על כלל של "מקור" ושל "העתק" ככלל של קבילות, לשיח על מהימנות עדים ועל תוצר מהימן של תהליך המבוסס על מערכת אמינה להפקת מיסמכים. כתב על כך נמרוד קוזלובסקי בסיפרו על המחשב וההליך המשפטי, שם, ‎330-329:

ראוי לבטל את ההיצמדות הראייתית לקיומו של מקור כתנאי לקבילות. ככלל, יש לאפשר בדין הגשתם של העתקי מסמכים, תוך העברת כובד המשקל לבחינת מהימנות התהליך שבאמצעותו נוצר המסמך, וזאת במקרים שהצד שכנגד מעורר ספקות סבירים בדבר מהימנות אותו תהליך. כפי שראינו נטשטשה בעידן הטכנולוגי ההבחנה בין "מקור" ל"העתק", והיצמדות להגדרות אלה מסכלת קבלתם של מסמכים שאין כל חשד בדבר מהימנותם. ראוי, ככלל, לאפשר קבלת אותם מסמכים, תוך הותרת שיקול-דעת לבית המשפט בעת הקניית משקל לאותם מסמכים מקום שמתעוררת התנגדות מבוססת למהימנותם.

כך אף לימדנו הנשיא שמגר בפרשת שניר, שכלל הראיה הטובה ביותר לא עוד יורנו הלכה ככלל של קבילות אלא ככלל של מהימנות ושל העדפת ראיות, על-פני ראיות אחרות. הנשיא שמגר ראה במגמה זו ביטוי לגישה הנוהגת בדיני ראיות ולפיה "כלל הראיה הטובה ביותר הוא עיקרון של סדר העדפה ולא כלל של פסילת ראיות. יש כאן אפוא במידה רבה ביטוי נוסף לתהליך המתמיד בדיני ראיות, לפיו עוברים ממבחני הקבילות הפורמליים אל עבר מבחני המהימנות" (פרשת שניר, ‎224). ראו עוד: ר"ע ‎423/83 מדינת ישראל נ` עזבון המנוחה ורד סילוורמן, פ"ד לז (‎4) 281, 287-286; דנ"פ ‎4390/91 מדינת ישראל נ` חג` יחיא, פ"ד מז (‎3) 661, 671-670; ע"פ ‎347/88 דמיאניוק נ` מדינת ישראל, פ"ד מז (‎4) 221, 309; ע"פ ‎7293/97 עאמר ז`אפר נ` מדינת ישראל, פ"ד נב (‎5) 460, 473; נמרוד קוזלובסקי, שם, ‎262-252. נוסיף עוד, כי מגמה זו של פישוט והגמשה הולכת וכובשת לה מקום לא אך בדיני ראיות אלא במשפט המהותי ובדיני הפרשנות אף-הם. המגמה הברורה היא מגמת נטישתם של "כללי סטטוס" נוקשים. תחת התקן המחייב של מעיל עליון ארוך-מידות; חליפה בת שלושה חלקים; ז`קט שמכיסו העליון מבצבצת מטפחת; עניבה; מגבעת; ומטריה מהודקת, באו הג`ינס והחולצה הפתוחה.

‎21. עיון בהתפתחותו של כלל הראיה הטובה ילמדנו כי סר חינו בארצות המשפט המקובל, וכי על דרך הכלל ניתן להוכיח תוכנו של מיסמך גם בהעתקו. ראו בסיפרו של קוזלובסקי, שם, ‎321-318. בדרך זו, למשל, הלך החוק האנגלי כהוראת סעיף ‎8 ל-‎Civil Evidence Act 1995 , וזאת כדי להתאים את דיני הראיות לעידן החדש. ראו: (‎Cross & Tapper, Evidence (Butterworths, 9th ed., 1999) 639-641. כך אף בארצות-הברית, שכלל הראיה הטובה ביותר – כהוראת סעיף ‎1003 לכללי הראיות הפדראליים (‎Federal Rules of Evidence) – הגמיש עצמו ביותר: ניתן להוכיח מיסמך באמצעות העתקו, ובלבד שלא נתעוררה שאלה כנה לגבי אותנטיות המקור שממנו נעשה ההעתק, או שבנסיבות הענין לא יהא זה הוגן לקבל העתק כראיה. ראוי להוסיף, כי המושג העתק בהקשר זה רחב הוא בתחומי התפרשותו וכולל הוא כל תוצאה של תהליך, לרבות תהליך אלקטרוני ודיגיטלי, המייצר תוצר תואם למקור. וכך, מקום שבעל-דין מבקש מבית-משפט כי לא יקבל כראיה העתקו של מיסמך, נושא הוא בנטל להביא ראיות המוכיחות לכאורה את היעדר האותנטיות של המקור או את הפגיעה בהגינות אם יתקבל ההעתק כראיה. ראו, למשל: ‎Equitable Life Assurance Society of the United States v. Starr, 489 N.W. 2d 857 (Sup. Ct. Neb. 1992); State of Nebraska v. Frederiksen, 400 N.W. 2d 225 (1987) ). במקום בו מועלית טענה כנגד אותנטיות המקור שממנו נעשה ההעתק, שומה עליו על בעל-דין להצביע על עובדות ספציפיות המעלות באורח סביר ספק באשר לאותנטיות של המיסמך שנטען עליו כי מקור הוא. ראו: ‎United States v. Leight, 818 F. 2d 1297, 1305 (7th Cir. 1987). אשר לטענת אי-הוגנות בקבלת העתק, שומה עליו על הטוען לאי-הוגנות להצביע על "חולשה" הטמונה בהעתק: כך, למשל, היותו העתק חלקי. ראו, למשל: ‎United States v. Moore, 710 F. 2d 157 (4th Cir. 1983).

הכותב הנו עורך דין משפחה בירושלים וכן לנושאים האזרחיים השונים, העוסק בייצוג משפטי בכל הערכאות.

שתף מאמר זה לקריאה לאנשים נוספים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לתשומת לבך!
*המידע באתר זה זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלו או אחרים או לאי נקיטתם. אין להסתמך על האמור באתר זה והסתמכות על האמור באתר זה הנה על אחריות הקורא בלבד. האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור באתר זה, תחול על הקורא בלבד. בכל מקרה, מומלץ לקבל יעוץ פרטני ואישי מאת עורך דין.

2020-03-23_10-11-34_594751.jpg

יש לכם שאלה? מעוניינים בייעוץ ללא התחייבות?
מעוניינים בהצעת מחיר לטיפול בתיק?
שלחו הודעה ואחזור אליכם בהקדם.

לנייד לדף הבית

יש לכם שאלה? מעוניינים בייעוץ ללא התחייבות?
מעוניינים בהצעת מחיר לטיפול בתיק?
שלחו הודעה ואחזור אליכם בהקדם

בואו נדבר

דילוג לתוכן