אם הגעתם לאתר שלי קרוב לודאי שאתם מחפשים עזרה…

על כן, מומלץ להסתייע בעורך דין מנוסה, הבקיא בחוק ובפסיקה, וזמין לכם באופן אישי…

10 טעויות בחקירת משטרה שניתן להימנע מהם

מאמרים נוספים בנושא:

10 טעויות שניתן להימנע מהם בחקירת משטרה

הכנה לחקירת משטרה

10 טעויות אופייניות שניתן להימנע מהם בחקירת משטרה

יש כאלו שמקלים ראש בחקירת משטרה ואינם מגיעים מוכנים לחקירת משטרה לאחר ייעוץ עם עורכי דין.

בין היתר ניתן למנות את הטעויות שלהלן אשר יכולות לסבך אתכם גם אם אתם חפים מפשע:

טעות מס 1 להגיע לחקירת משטרה ללא הכנה.

אנשים סבורים שחקירת משטרה הנה דבר של מה בכך ואין צורך להגיע אליה מוכנה. אולם טעות בידם.

כל מילה שנאמרת בחקירת משטרה עלולה להשפיע על המשך התנהלות התיק ואף יכולה לסבך אתכם עמוק בתוך כתב אישום או במעצר.

אם יוחלט להגיש כנגדכם כתב אישום – כל מילה שתאמרו בחקירה יכולה להטות את הכף בין הרשעה לזיכוי.

לכן יש להגיע לחקירת משטרה מוכנים לאחר שקיבלתם ייעוץ מעורך דין פלילי.

טעות מס 2: לענות בחקירת משטרה על כל מה שישאלו אתכם ללא התייחסות לזכות השתיקה.

זכות השתיקה הנה זכות בסיסית של הנחקר אולם אם הנחקר ישמור עליה –  ויהיו כנגד הנחקר ראיות המצריכות חיזוק לשם הרשעתו – אזי שתיקה בחקירה יכולה להוות חיזוק לראיות.

אולם אין הדבר אומר שצריך לנדב את כל המידע שיש לנו.

החוקר מבקש לעשות לעצמו חיים קלים ולהסתייע בתשובותיכם לשם הרשעתכם – לעיתים גם אם אתם חפים מפשע.

לפיכך ניתן לא לשמור על זכות השתיקה אולם לנסות ולצמצם את התשובות באופן שהתשובות יהיו ספציפיות ובנוגע לשאלות ספציפיות שישאלו.

לדוגמא לשאול: "במה בדיוק אני נאשם?" "איזה ראיה יש לך שעשיתי את זה?" כך גם תוכלו לדלות מידע בנוגע להיקף הראיות שיש כנגדכם.

טעות מס 3: חקירת משטרה נועדה תמיד לצורך גילוי האמת.

לעיתים הדבר נכון, אולם לעיתים המשטרה נמצאת במצב מביך בו אין לה קצה חוט לחקירה והיא מחפשת לסגור את התיק למען הנראות הציבורית ומחפשת נאשם בצורה נואשת – דבר שיכול להביא לכך שאדם זכאי יישב בכלא על לא עוול בחפו.

מהצד השני, ישנם מקרים בהם אדם עבר עבירה שהעונש עליה יכול להיות עבודות שירות כגון – סחר בגרם אחד של קנאביס –

אולם המשטרה מגדילה את התיק ומבקשת מעצר עד תום ההליכים – גם זאת למען הנראות הציבורית כאילו היא פועלת במלוא המרץ – אולם בפועל אינה מטפלת בעבירות קשות.

לכן אין להקל ראש בכל עניין בו אתה נחקר.

טעות מס 4: אם תודו באשמה בחקירת משטרה – ישחררו אתכם או שהעונש יהיה מופחת.

אין דבר רצוי יותר מבחינתו של החוקר מאשר הודאה של נאשם באשמה.

הדבר מקל עליו והמשטרה תשתמש בהודאה גם אם היא ניתנה שלא בגמירות דעת או בתחבולות שונות ומשונות ואינה עולה בקנה אחד עם המציאות.

לאחר שהודאתם באשמה, אף אם לא ביצעתם את העבירה – יהיה קשה להשתחרר מההודאה והדבר יגרום נזק בלתי הפיך לעבודתו העתידית של עורך הדין אשר ינסה להשיג עבורכם עסקת טיעון בתמורה להודאה.

או שהדבר יקשה עליו לכפור בשמך באשמה ולכפור בראיות בניסיון להביא זיכוי.

אמנם ישנם מקרים בו בית המשפט מתחשב בהודאת הנאשם ובחרטה שהביע ובכך אמור לגזור עליו עונש מופחת בשל חיסכון במשאבי חקירה.

אולם הדבר לא נעשה תמיד וישנם מקרים בהם ביהמ"ש "יורה את החץ ואחר כך מסמן את המטרה" והודאה יכולה לפגום בייצוג העתידי.

לכן יש להיוועץ עם עורך דין בנוגע לכל הודאה גם כאשר נמצאים ראיות שאינן ניתנות לסתירה.

ישנם אף מצבים בהם הראיות הושגו שלא כדין או שהראיות אינן קבילות – ולכן גם כאשר מציגים לכם ראיות – מומלץ להתייעץ עם עורך הדין בנוגע לעניין ההודאה.

בנוסף, ניתן לשקול הודאה חלקית, הודאה בדרגה מופחתת של עבירה וכו'.

בנוגע להבטחה כי אם תודה באשמה אזי תשוחרר ממעצר – עם כל הכבוד להבטחה שניתנת בעל פה, אין זה השלב לסגור בו עסקאות ובמיוחד ללא ייצוג משפטי.

טעות מס 5: כדאי להיות נחמד אל החוקר בחקירת משטרה  ולהתחבב עליו ולענות על כל שאלותיו.

במקרים מסויימים שאלותיו של החוקר בחקירת משטרה מתחילות ב"סמול טוק" והוא שואל שאלות כלליות על מנת לקבע לדוגמא את מיקומך בעת האירוע הנחקר, לקבע מערכות יחסים עם אדם אחר ועוד – לפיכך לכל שאלה ולכל תשובה יש משמעות רבה –

לפיכך, אל תתפתה לענות על כל השאלות באופן פתוח, אלא רצוי לענות רק על שאלות ספציפיות וזאת לאחר שאתה יודע בדיוק על איזו עבירה אתה נחקר ומה הראיה שקיימת נגדך באמצעות השאלות שתשאל את החוקר.

וגם לאחר מכן – תשיב לשאלה רק לאחר שתשקול מדוע נשאלת השאלה ומה מטרתה וכיצד היא יכולה להביא להרשעתך.

לדוגמא: נתקלתי בנחקר שסיפר לחוקר בדרך אגב שאהבת חייו הנה עיסוק בגידול צמחים. מכך הוביל אותו החוקר לכך שהוא מומחה  באגרונומיה ובגידול צמחים.

למרבה הצער לאחר מכן השתמש בכך התובע בכתב האישום בו נכתב כי הנאשם צבר ידע רב באגרונומיה ועסק בגידול קנאביס כמקצוע. לכן אל תנדבו מידע שאינו קשור לשאלות.

טעות מס 6: לדבר בחקירת משטרה בשטף דיבור חופשי תוך מחשבה כי דבריך ירשמו במלואם.

לעיתים מטרתו של החוקר בחקירת משטרה הנה כי תתחיל ב"נאום המאה" ותשפוך את כל מה שידוע לך על הפרטים סביב האירוע.

כך תחשוף דברים בהיסח הדעת וזאת מבלי משים לב ותקבע נסיבות שיהא אחר כך קשה מאוד לצאת מהן.

אולם אם תנהג כך לא רק שתפלוט דברים שתצטער עליהם, אלא שאם לא תדבר בקצב בו החוקר יוכל לרשום את דבריך בחקירת משטרה – אזי החוקר יכול לבחור אלו דברים הוא מעוניין לרשום ואלו דברים לא לרשום ובכך לקשור אותך לביצוע העבירה.

עליך לוודא שהחוקר עומד בקצב דיבורך אשר יעשה בשיקול דעת ללא פליטות פה מיותרות.

לאחר מכן עליך לקרוא את מה שנכתב ואם ישנו דבר שאינו מתאים לנאמר מפיך – יש לדרוש את תיקונו וחתימתך ליד התיקון.

החוקר בחקירת משטרה אינו חבר שלך ושניכם אינם בעל אינטרס משותף. נהפוך הוא – החוקר הנו יריבך ותפקידו הנו להרשיע אותך תוך כדי מציאת ראיות.

גם אם החוקר יאמר לך כי אין צורך לרשום כיוון שהכל מוקלט – דרוש כי דבריך ירשמו וכי תחתום עליהם לבסוף.

טעות מס 7: למסור מידע מחוץ לחקירת משטרה – על כוס קפה או ברכב המשטרתי.

לעיתים הנחקר בחקירת משטרה סובר כי החוקר מעניק לו ייחס מתחשב וחברי ואולי אף מצדיק אותו – אולם אין הדבר כך.

לדוגמא אם נעצרת לאחר שאישתך תקפה אותך והחוקר מספר לך ברכב או על כוס קפה כי גם הוא עבר את מה שאתה עובר – אל תתפתה לנדב מידע ולהביע סימפטיה למצבו.

כל הסיכויים כי הדברים נעשים על מנת לדלות מידע באופן לא רשמי אשר החוקר יעשה בו שימוש לאחר מכן כאשר יסיח את דעתך בחקירה.

יהיה לך קשה להתכחש בחקירת משטרה על דברים שאמרת לחוקר באופן אישי.

ובכל מקרה גם אם תתכחש – השוטר יכול לעשות שימוש במזכרים שרשם במהלך המגע עמך כאילו שנאמרו מפיך.

תפקידה של התנהגות חברית מטעם החוקר בחקירת משטרה הנה לעיתים "להרדים" אותך וליצור בך תחושת אמון לצורך הוצאה של דברים מפיך – גם אם הם אמת ובין אם לאו.

טעות מס 8: אם אני לא אשם אין צורך בהיוועצות בעורך דין בעת חקירת משטרה.

הזכות להיוועץ עם עורך דין טרם חקירת משטרה הנה זכות בסיסית של הנחקר.

לעיתים החוקר יסביר לכם כי התערבות של עורך דין תסבך את החקירה ותעכב את השחרור מהמעצר או מהחקירה וכי אם תערבו עורך דין המשטרה תתייחס לחשד ברצינות גדולה יותר.

אל תתפתה להאמין לכך. גם אם אתה סבור כי אינך אשם או חלקך בביצוע העבירה הנו מינורי או שהעבירה מינורית – אין תחליף להיוועצות בעורך דין.

תפקידו של עורך הדין הנו להכין אותך לחקירת משטרה על מנת ש"לא תיפול בפח" בתרגילי החקירה שיערכו לך.

אם זומנת לחקירת משטרה – אזי סביר להניח כי העבירה אינה מינורית או שקיימות נגדך ראיות. כל התערבות של עורך דין לא תזיק ולא תסבך את החקירה – אלא להיפך,

ההכנה לחקירה תסייע לך לא לעשות טעויות וגם קיים סיכוי כי החוקר יתייחס אלי ךברצינות יתירה מאשר אם לא תקבל את הייעוץ.

אל תתפתה להבטחות של החוקר כי "יהיה בסדר" – קודם נבצע את החקירה ולאחר מכן נזמין לך עורך דין.

החוקר מודע לכך שאם תתייעץ עם עורך דין אזי מלאכתו להפליל אותך תהא קשה יותר.

טעות מס 9: עדיף לשתף פעולה בחקירת משטרה באופן מלא ובכך למנוע מעצר ארוך.

כאמור, שיתוף פעולה מלא בחקירת משטרה אינו מבטיח מעצר קצר אלא לעיתים להיפך. חקירה  משטרתית יכולה להיות מלחיצה ומפחידה ובמיוחד אם יבוצע לאחר מכן מעצר.

אולם זכור כי עדיף מעצר ימים על פני מאסר ארוך אשר יתכן ויבוצע אם תשתפו פעולה באופן מלא ותפלילו את עצמכם באופן מלא ותספקו למשטרה את כל הראיות.

לפיכך כל שיתוף פעולה בשלב חקירת משטרה אם בכלל צריך להתבצע לאחר קבלת ייעוץ מעורך דין פלילי. בין היתר תפקידו של עורך הדין הנו להרגיע את הנחקר ולהכינו לחקירה באופן מיטבי.

טעות מס 10: להגיע לחקירת משטרה ללא שבדקת את הטלפון הנייד שלך.

הטלפון הנייד הוא חלק מחיינו ומתעד כל צעד ושעל מפעולותינו. הדבר הראשון שהחוקר צפוי לעשות הוא לנסות לשכנע אותך לתת לו את הקוד של הטלפון או למסור לו את הטלפון מרצונך.

שם יכולות לצוץ הפתעות שלעיתים אינן קשורות לעבירה שאתה נחקר בגינה ולפיכך צפוי שתיחקר בהאשמות נוספות בהיסח הדעת בגין דברים הקיימים בטלפון אשר לא ידעת שה קיימים.

בנוסף, בטלפון ניתן למצוא את כל הראיות החסרות לחוקר.

סעיף 32 בפקודת סדר הדין הפלילי מעניק למשטרה את האפשרות לתפוס חפץ רק אם קיים יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה או עומדת לעבור עבירה.

ניתן לתפוס כל חפץ העשוי לשמש ראיה בהליך משפטי ואשר שימש כאמצעי לביצועה. אם המשטרה החליטה לבדוק את תוכן הטלפון הנייד שברשותך מבלי להוכיח שיש בכך צורך להשגת המטרה, ניתן לנסות לערער על כך בניסיון למנוע זאת.

לפיכך הגעה לחקירת משטרה כאשר ניתן למצוא בטלפון הפתעות אשר יכולות להעמיד אותך במצב מביך ולגרום להרשעתך היא דבר שיש לשקול היטב.

לפיכך אם נקלעתם למצב בו זומנתם לחקירה או אף אם יש חשד שתזומנו לחקירה ועדיין לא זומנתם לחקירה המשפטית – ניתן  להיוועץ ב עורך דין פלילי בירושלים אשר ידריך אתכם ויכין אתכם לחקירה. בנוסף, עורך דין אברהם זאדה הרפז הנו עורך דין לשון הרע בירושלים וניתן להיוועץ עמו גם בנושאים של הוצאת לשון הרע והוצאת דיבה.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ויש צורך לקבל ייעוץ פרטני בכל מקרה ומקרה לגופו.

שתף מאמר זה לקריאה לאנשים נוספים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לתשומת לבך!
*המידע באתר זה זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלו או אחרים או לאי נקיטתם. אין להסתמך על האמור באתר זה והסתמכות על האמור באתר זה הנה על אחריות הקורא בלבד. האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור באתר זה, תחול על הקורא בלבד. בכל מקרה, מומלץ לקבל יעוץ פרטני ואישי מאת עורך דין.

2020-03-23_10-11-34_594751.jpg

יש לכם שאלה? מעוניינים בייעוץ ללא התחייבות?
מעוניינים בהצעת מחיר לטיפול בתיק?
שלחו הודעה ואחזור אליכם בהקדם.

לנייד לדף הבית

יש לכם שאלה? מעוניינים בייעוץ ללא התחייבות?
מעוניינים בהצעת מחיר לטיפול בתיק?
שלחו הודעה ואחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן