נוטריון זמין בירושלים | שירות מהיר ואישי זמינות | צוואות, יפוי כח, הסכמי ממון 054-3001999

נוטריון קפדן ואמין – עורך גם ביקורי בית

נוטריון בירושלים מרכז העיר, נוטריונים בירושלים מרכז העיר, שכר נוטריון

מהו נוטריון?

נוטריון בירושלים מרכז העיר, נוטריונים בירושלים מרכז העיר, שכר נוטריון:

נוטריון הנו עורך דין אשר משמש כעורך דין מעל עשר שנים אשר עבר הכשרה כנוטריון.

תפקידו של הנוטריון הוא לאשר  ייפויי כוח, צוואות ומסמכים שונים.

לפני הכרזת עורך הדין כנוטריון, עליו לעמוד במספר תנאי סף מצטברים:

1. חבר לשכת עורכי הדין למעלה מעשר שנים ועסק בעריכת דין במשך הזמן הקבוע בחוק.

2. עליו להיות ללא עבר פלילי או הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.

3. השתתפות בהכשרת נוטריונים.

4. אזרח ישראל או תושב קבע בישראל.

5. לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק דין סופי בהליכים משמעתיים, ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים.

עמידה בתנאי סף אלו מקנה לעורך הדין זכאות לקבלת תעודת נוטריון.

נוטריון בירושלים מרכז העיר, נוטריונים בירושלים מרכז העיר, שכר נוטריון:

באופן כללי הגדרת נוטריון הינה:

עורך דין אשר הוסמך על ידי משרד המשפטים לאשר, לאמת, לערוך מסמכים משפטיים אשר דורשים עריכה ואימות על ידי נוטריון בלבד – כל זאת עלפ פי חוק.

כאשר הנוטריון חותם על מסמך בתפקידו כנוטריון, במקרים אותם מסדיר החוק –

חתימתו תיחשב בגופים ציבוריים ואף בעיני בית המשפט, כתעודה ציבורית  –

וזאת לאישור זהות החותם על המסמך או כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם.

מסמך החתום על ידי נוטריון מיועד לשמש כראיה בפני רשויות שונות, בנקים, הן בישראל והן מחוץ לישראל.

עיסוקו של הנוטריון במסגרת החוק בישראל מוסדר בחוק הנוטריונים.

סמכויותיו של הנוטריון

על פי החוק, הנוטריון מוסמך לבצע את הפעולות הבאות:

1. אימות חתימה על מסמך;
2. אישור כי החתום במסמך, היה מוסמך לכך;
3. אישור נכונות העתק של מסמך;
4. אישור נכונות תרגום של מסמך;
5. קבלה ואישור של תצהיר והצהרה אחרת;
6. אישור כי אדם פלוני הנו בן החיים;
7. אישור נכונותה של רשימת מצאי;
8. עריכת העדה של מסמך סחיר;
9. עריכת מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
10. להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
11. לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

בנוסף, על פי חוק הירושה, רשאי נוטריון לאשר עשיית צוואה.

לכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לעשות כן שופט.

בנוסף, ישנם חוקים נוספים הקובעים את סמכויותיו ותפקידיו של הנוטריון: כגון, אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו.

מהו מסמך נוטריוני ומה הדרישות הצורניות למסמך נוטריוני:
על פי חוק הנוטריונים, אישור נוטריוני ייחתם בחותמו של הנוטריון.

מדובר ב"חותמת לחץ" העשויה ממתכת.

חותמת זו מכילה את שמו של הנוטריון, בחותמת יופיע הכיתוב "נוטריון" בעברית, באנגלית ובערבית, או בצרפתית.

אם האישור הנוטריוני כולל מספר מסמכים, המסמכים יקשרו ויוצמדו אחד לשני באמצעות סרט אדום, אשר מחובר אל התו האדום המוטבע בחותמו של הנוטריון.

נוטריון בירושלים מרכז העיר, נוטריונים בירושלים מרכז העיר, שכר נוטריון:

כללי אתיקה מקצועית אליהם כפוף הנוטריון:
הנוטריון כפוף לכללי אתיקה הקבועים בחוק, שעיקרי ככלים אלו הנו:

נאמנות ללקוחותיו של הנוטריון, שמירה על כבוד המקצוע, איסור פרסום, איסור שידול לקבלת עבודה, ניהול ארכיון לשמירה ועיון במסמכים אותם ערך או אישר, שמירת סודיות מקצועית כלפי לקוחותיו, וכו'.

שיפוט משמעתי של הנוטריון:

הנוטריון כפוף לשיפוט משמעתי של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין.

מוסד זה מוסמך אף לשלול את רשיון הנוטריון אם הנוטריון ביצע עבירה חמורה על כללי האתיקה החלים על הנוטריון.

האם מותר לנוטריון לשהיות שכיר בתפקידו כנוטריון או כשותף עם מי שאינו נוטריון:

אסור לנוטריון לעבוד בשותפות עם מי שאיננו נוטריון.

כמו כן אסור לנוטריון לחלוק את שכר טרחתו שקיבל מהלקוח עם אדם אחר.  

זאת למעט חלוקת שכר עם נוטריון, אלמנתו של נוטריון שהיה שותף, או ילדיו הקטינים של נוטריון אשר היה שותף אשר הלך לעולמו.

כוחו של אישור נוטריון:

אישורו של נוטריון לפי החוק – יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי,

ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.

נוטריון בירושלים מרכז העיר, נוטריונים בירושלים מרכז העיר, שכר נוטריון:

יפוי-כוח

יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה.

אולם סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן.

שכר נוטריון: שכרו של נוטריון הנו קבוע ונקבע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט-1978.

נוטריון עריכת צוואה:

חרף האפשרות של עשיית צוואה בפני נוטריון, ללא שני עדים, בתי משפט לענייני משפחה, מעבירים את הצוואה תחת הפסיקה בנוגע לפסילת צוואות.

לדוגמא בהליך מס' 31925-07-14, 31824-07-14 נכתבו הדברים הבאים, חרף אישור הצוואה אצל נוטריון, כאשר צוואה זו נפסלה.

קבלת התנגדות לצוואה שנערכה בפני נוטריון – קיצור פסק הדין.

"…כלל יסוד הוא במשפט הצוואות, שיש לכבד את רצונו של המת:

מצווה היא לקיים את דברו ואנו החיים נעשה לחלוקת רכושו לאחר מות כרצונו וכבקשתו.

במה דברים אמורים, ברצונו האמיתי, ברצונו העצמאי, ברצונו החופשי של המצווה…"

עניינו של פסק דין זה בשאלת תוקפה של צוואה אשר נערכה בפני נוטריון ובה ציווה המנוח את מלוא עזבונו לאחיינו ולבנו של האחיין, תוך הדרה של בניו ממנו.

דיון והכרעה

עפ"י סעיף 18 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") ניתן לערוך צוואה באחת מארבע דרכים: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה.

סעיף 22 לחוק הירושה עניינו צוואה בפני רשות והתנאים לכשרותה, והוא קובע לאמור:

"(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה.

(ז)לעניין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט".

על הנוטריון בכובעו כ"רשות" לעמוד בהוראות חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976, ובתקנות הנוטריונים, תשל"ז- 1977, לפיהן:

"אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת,

לדברי הנוטריון או למעשיו לדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו והכל כאמור באישור" (סעיף 19 לחוק הנוטריונים).

וכן: "(א)נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה מבחינת גילו.

צא ולמד, כי ככל שאישור הנוטריון על עריכת צוואה בפניו עומד בתנאים הקבועים בדין באשר הובאו לעיל,

הרי שהוא יהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לכשרות הפעולה ולאישור עצמו בלא צורך בכל ראיה נוספת שהיא.

הנה כי כן, הנטל שעל כתפי המבקש לבטל צוואה אשר נערכה בפני נוטריון הוא נטל מוגבר.

כפי שיפורט להלן, שוכנעתי, כי המתנגדים עמדו בנטל זה.  

כפי שיפורט בהמשך, לאחר בחינת הראיות שהונחו לפניי ולאחר ששמעתי העדויות והתרשמתי ממידת המהימנות של העדים ובהם בעלי הדין,

כמובן, שוכנעתי כי המתנגדים עמדו בנטל המוטל עליהם, חרף משקלה הנמוך של עדותם.

בהליכים אלה שלפניי, עניין לנו, אפוא, בהכרעה בשאלה האם אכן הופעלה על המנוח השפעה בלתי הוגנת המצדיקה פסילת הצוואה, ובתוך כך תבחנה השאלות הבאות:

האם המנוח היה כשיר לערוך צוואה?

האם הייתה תלות של המנוח במשיב 1?

האם המשיב 1 שהוא ובנו הנהנים היחידים עפ"י הצוואה נטל חלק בעריכתה?

כלל ידוע בשיטתנו הוא, כי יש להגשים את רצון המצווה ובלבד שלא נפל בו פגם.

המחוקק העניק משקל רב לזכות המנוח לקבוע את אשר ייעשה בנכסיו לאחר פטירתו, גם תוך הדרת יורשיו על פי דין מזכויותיהם כיורשים (רע"א 5103/95 טובה דשת נ' שלום אליהו, פ"ד נג(3)97).

כיבוד רצון המת הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי, המעוגנת בכבודו של האדם, וראו בעניין זה ע"א 1900/96 איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי ואח', פ"ד נג(2)217.

 זכות המצווה לקבוע כאוות נפשו את אשר ייעשה בנכסיו לאחר פטירתו קיבלה בימינו מעמד של זכות קניינית-חוקתית

(רע"א 5103/95 הנ"ל), ותכלית דין הצוואות בכלל ודיני פרשנות הצוואה בפרט, היא הגשמת רצונו.

הגנה על חופש הציווי וקיום רצונו של המצווה:

עקרון העל בדיני הירושה ובהליכים משפטיים הנסובים סביב תוקפן של צוואות הוא, אם כן, הגנה על חופש הציווי וקיום רצונו של המצווה.

ראו למשל: ע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' פליציה בינשטוק ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מח(3)705, 732.

 נקודת המוצא בכלל ולצורך הדיון שלפנינו היא, שחזקה על אדם שהוא כשיר לפעולות משפטיות ובהן עשיית צוואה, וחזקה על מצווה,

כי בעת עשיית צוואתו ידע להבחין בטיבה של צוואה.

בע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' רינה מרום, פ"ד מט(1)318, 327-328 מבהיר בית המשפט העליון,

כי לצורך פרשנות הביטוי "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה" שבסעיף 26 לחוק הירושה, נדרשת בחינה של שני יסודות: הבנה ורצון חופשי של מצווה פלוני להבחין בטיבה של צוואתו שלו.

קיום שני היסודות הללו יובילנו למסקנה, כי אדם היה כשיר לצוות ולכן צוואה שעשה תקפה.

 כן מבהיר שם בית המשפט העליון, כי על פי המבחן העקרוני שנתקבל בפסיקה

"רואים אדם כיודע להבחין בטיבה של צוואה אם בעת עריכתה הבין שהוא חותם על צוואה; הבין כי הוא נותן רכושו ולמי שהוא נותן;

ידע את היקף רכושו; והיה מודע לציפיות של אלה שהוא מיטיב עמהם ושל אלה שהוא מדיר מצוואתו". שם, בעמ' 328.

 עוד נקבעו שם ארבע אבני בוחן לצורך בחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, קשרי המצווה עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה.

צא ולמד, כי אין די בחשד גרידא לקיומה של השפעה כזו, ומשעה שמיוחסת לנהנה על פי הצוואה התנהגות בעלת גוון פסול,

על המתנגד לקיומה של הצוואה להביא בפני בית המשפט ראיות בכמות ובאיכות שיש בהן להרים הנטל המוטל על כתפיו.

צוואה בפני רשות:

 כוחם של דברים אלה יפה ביתר שאת עת מונחת לפתחנו בחינת תוקפה של צוואה בפני רשות.

בחוות הדעת אשר הוגשה לתיק בית המשפט ביום 24.01.2017 נקבע , כאמור, כי במועד עריכת הצוואה היה המנוח כשיר לבצע פעולות משפטיות.

זהו המקום להתייחס לטענת המתנגדים לפיה עקב מצבו הבריאותי של המנוח היה מקום לצרף לצוואה אישור רפואי בדבר כשרותו לצוות.

עפ"י התשתית הראייתית שהונחה לפניי לא מצאתי, כי מצבו של המנוח חייב קבלת תעודה רפואית בדבר כשרותו המשפטית טרם עריכת הצוואה.

כאמור, נוטריון אשר צוואה נערכת בפניו בכובעו ככזה כפוף לתנאים הקבועים בדין. בתקנה 4 לתקנות הנוטריונים הוגדרו המקרים בהם מחויב הנוטריון לדרוש הצגת תעודה רפואית בעניינו של המצווה כתנאי לעריכת הצוואה:

"(ה)לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה;

התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון".

בנסיבות המקרה שלפניי המנוח איננו עונה להגדרה של "חולה המרותק למיטתו" וגם אין חולק, כי ביום עריכת הצוואה הוא לא היה מאושפז בבית חולים.

לפיכך ועפ"י הוראות הדין, לא מחויב היה הנוטריון להתנות את עריכת הצוואה על ידו בקבלת תעודה רפואית.

כאשר מדובר בצוואה אשר אין בה פגם צורני, על המתנגד לקיום הצוואה רובץ נטל השכנוע להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת.

ראיות נסיבתיות

אשר לתוכנן של הראיות בדבר השפעה בלתי הוגנת, הרי שמדובר בדרך כלל בראיות נסיבתיות, ומדובר, בין השאר,

בראיות נסיבתיות בדבר מצבו הגופני או הנפשי של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, בדבר מידת התלות שלו בזולת, בדבר קשריו עם אנשים אחרים, בדבר אופי יחסיו עם הנהנה על-פי הצוואה או בדבר מידת המעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה.

ראיות נסיבתיות מהן עולה מסקנה מבוססת וממשית להשפעה בלתי הוגנת עשויות להספיק לצורך הרמת הנטל הרובץ על המתנגד לקיום הצוואה ואין הכרח בראיות ישירות לעניין זה.   

השפעה בלתי הוגנת

כן מדגיש בית המשפט, כי בבחינת טענה של השפעה בלתי הוגנת יש חשיבות רבה לראיות בדבר מצבו הבריאותי והנפשי של המצווה:

"ודוק: אין מדובר בבחינה של כשירותו של המצווה לעשות צוואה. למצבו הבריאותי והנפשי של המצווה חשיבות רבה אפילו היה המצווה כשיר מבחינה זו לעשות צוואה…

בשל מכלול היבטים אלה, נפסק כי מצב נפשי וגופני רעוע של המצווה:

'…מחייב זהירות רבה כאשר באים לעמוד על רצונם העצמאי כמצווים הגם שאין במצב זה כשלעצמו לשלול את כושרם של המנוחים לצוות…

הרי שיש בו כדי לשמש תמרור אזהרה (ההדגשה במקור – פ.ג.כ) באשר לאפשרות היותם נתונים להשפעה בלתי הוגנת'…בהתאם לגישה זו יוחס משקל ניכר למצבו הדיכאוני הקשה של המצווה, ולהתמכרותו החריפה לאלכוהול,

בתקופה שבה נערכה הצוואה, עת החליט בית המשפט שלא לקיימה (ראו פרשת שני)…." (שם, בעמ' 849-850).

אשר על כן ונוכח הממצאים שנקבעו לעיל, חרף משקלם הראייתי של תצהירי המתנגדים, ועל יסוד התשתית הראייתית הנרחבת והמוצקה שהונחה לפניי ונסיבות המקרה דנא כמפורט בהרחבה לעיל,

לצד עדות המשיב 1 שנמצאה בלתי מהימנה בעליל, הנני קובעת כי עלה בידי המתנגדים להרים את נטל ההוכחה שעל כתפיהם,

וכי שוכנעתי, שהצוואה נערכה תוך ניצול מצוקת המנוח ומצבו הפיזי והנפשי הרעוע, ובהיותו נתון תחת השפעה בלתי הוגנת עד כי אינה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי, ועל כן יש להורות על פסלותה.

נוכח האמור, ההתנגדות מתקבלת בזאת, ודינה של הצוואה להתבטל".

נוטריון בירושלים מרכז העיר, נוטריונים בירושלים מרכז העיר, שכר נוטריון:

מה ניתן ללמוד מפסק דין זה:

גם כאשר הצוואה מאושרת ע"י נוטריון כאילו נחתמה בפני רשות –

יש לשקול את כלל הפרמטרים וכאשר חשים כי נעשתה השפעה בלתי הוגנת ניתן לפנות לפסילת צוואה בעילה של השפעה בלתי הוגנת וכן בעילות אחרות.

הכותב הנו עורך דין בירושלים העוסק בדיני משפחה, מקרקעין, דיני תכנון ובניה, הוצאה לפועל ועוד. עורך הדין מייצג בכל הערכאות לרבות בית משפט שלום, מחוזי, עליון וכן בוועדת ערר לתכנון ובניה בעררים על החלטות ועדה מקומית תל אביב. בעניין ערר על החלטות ועדה מקומית רצוי לקרוא את המאמר המדבר על פסיקתה של כבוד השופטת לימור ביבי אשר העניקה פסק דין בענייני זכויות האזרח מול רשות תכנונית.